דיפון חפירה: מאיזה עומק חובה, אילו שיטות מותרות ואיך יוצאים מהבור?

בשורה התחתונה: דפנות חפירה שעומקן עולה על 1.20 מטר חייבות הגנה מפני התמוטטות — דיפון מעץ/מתכת/חומר אחר בעל חוזק נאות, שיגומים או כלונסאות — אלא אם החפירה בשיפוע הטבעי של הקרקע שאין עמו סכנת התמוטטות (תקנות עבודות בנייה, תשמ"ח-1988, תקנה 112(א)).

מתי חובה דיפון?

המספר הקובע: עומק מעל 1.20 מ'. מתחת לזה — אין חובת דיפון (אך תמיד חובת הערכת סיכונים). מעל — חובה, אלא אם הדפנות חפורות בשיפוע הטבעי של הקרקע (זווית שבה הקרקע יציבה מעצמה).

שלוש הדרכים המוכרות בתקנה

1. דיפון — לוחות עץ, מתכת או חומר אחר בעל חוזק נאות התומכים בדפנות.
2. מערכת שיגומים — קירות זמניים המוחדרים לקרקע לפני החפירה.
3. כלונסאות — תמיכה קשיחה בדפנות בחפירות עמוקות.

ואיך יוצאים מהבור? (תקנה 117(א))

ירידה ועלייה לחפירה שעומקה מעל 1.20 מ' — בדרך ששיפועה אינו עולה על 1 אנכי ל-1.5 אופקי, או במדרגות מתאימות, או בסולם. אם דפנות הבור תלולות מהשיפוע הזה (למשל 1:1) — חובה סולם או מדרגות.

כללי זהב נוספים

אין לאחסן עפר וכלים בשפת החפירה (עומס על הדופן!), ומרחיקים כלי צמ"ה כבדים מקו הדפנות.