בשורה התחתונה: פיגום שלוח הוא פיגום שרצפתו נסמכת על שלוחות העוברות דרך קיר הבניין, כשהקצוות הפנימיים של השלוחות מעוגנים לבטח בתוך הבניין — והקמתו, פירוקו או שינויו מותרים רק לפי תוכנית הנדסית (תקנות עבודות בנייה, תשמ"ח-1988: הגדרות + תקנה 69א(א)).
איך מזהים פיגום שלוח?
זהו פיגום ש"יוצא" מהמבנה: קורות (שלוחות) חודרות דרך הקיר החוצה, מעוגנות היטב בפנים, ומשטח העבודה מונח עליהן בחוץ. משתמשים בו כשאי-אפשר להקים פיגום מהקרקע — קומות גבוהות, מעל רחוב סואן או מבנה סמוך.
הדרישה המרכזית: תוכנית הנדסית
תקנה 69א(א): "מבצע בנייה לא יקים, לא יתקין, לא יפרק, לא יעתיק ולא ישנה פיגום שלוח או פיגום זיזי, ולא יעשה בהם שימוש — אלא לפי תוכנית הנדסית." כלומר: אין אלתורים — מהנדס מתכנן, והביצוע לפי התוכנית בלבד.
תנאי הבטיחות בשימוש
- עיגון הקצוות הפנימיים לבטח — זה לב ההגדרה ולב הבטיחות.
- משטחי עבודה תקינים ומעקות ככל פיגום (אזן יד, אזן תיכון, לוח רגל).
- אין להעמיס מעבר לעומס שבתוכנית.
- בדיקה לאחר הקמה ולאחר כל שינוי.
ההבחנה שנבחנת
פיגום שלוח — שלוחות עוברות דרך הקיר ומעוגנות בפנים; פיגום זיזי — נשען על זיזים המעוגנים אל המבנה מבחוץ. שניהם דורשים תוכנית הנדסית, אבל ההגדרות שונות — והמבחן אוהב לבדוק שאתם מבחינים.