פיגום זיזי — איך הוא בנוי, מתי מותר להשתמש בו ומה תפקיד הזיז?

בשורה התחתונה: פיגום זיזי נשען על זיזים — רכיבים המעוגנים אל המבנה ובולטים ממנו — ולפי תקנה 69א לתקנות עבודות הבנייה (תיקון תשפ"ו): אסור להקימו, לפרקו, להעתיקו, לשנותו או להשתמש בו אלא לפי תוכנית הנדסית, ומנהל העבודה חייב להשגיח שהביצוע תואם את התוכנית — ואם לא, להפסיק את העבודה.

המסגרת החוקית — תקנה 69א: "פיגום שלוח ופיגום זיזי"

• (א) הקמה/התקנה/פירוק/העתקה/שינוי/שימוש — רק לפי תוכנית הנדסית.
• (ב) מנהל העבודה ישגיח שהתהליך תואם את התוכנית ההנדסית; אם אינו תואם — יפסיק את העבודה ולא יחדשה עד התאמה. (זו תוספת תיקון תשפ"ו — נקודה "טרייה" שמבחנים אוהבים.)

מתי בוחרים פיגום זיזי?

כשאי-אפשר או לא מעשי להקים פיגום מהקרקע: קומות גבוהות מעל רחוב פעיל, חזית מעל מבנה נמוך, עבודות בקצה גג. הפיגום "צומח" מהמבנה.

עקרונות הבטיחות

1. תכנון ועיגון — הזיזים מעוגנים לפי התוכנית ההנדסית; העומסים עוברים למבנה, ולכן העיגון קריטי.
2. משטחי עבודה — לוחות בצפיפות ובחפיפה כנדרש, ללא פתחים.
3. מעקות — אזן יד, אזן תיכון ולוח רגל בצד החיצוני.

הערת מבחן: "מה תפקיד הזיז?"

בשאלות ועדה הופיע גם פרט שבו הזיז ממשיך כלפי מעלה ומתפקד גם כמעקה — זהו פרט מהפתרון ההנדסי שבשאלה, לא דרישת תקנה. אם נשאלתם "לפי מה מקימים פיגום זיזי?" — התשובה בתקנות היא אחת: לפי תוכנית הנדסית (תקנה 69א(א)).

ההבחנה שנבחנת

זיזי — נשען על זיזים מעוגנים למבנה; שלוח — שלוחות העוברות דרך הקיר ומעוגנות בפנים (שניהם תחת 69א); מגן — קולט נפילות ואינו משטח עבודה. שלושתם — תשובות שונות לשאלות שונות.