פיגום תקני לפי התקן הישראלי — מה בדיוק דורשות התקנות?

התשובה בקצרה

תקנה 34(א)(1) לתקנות עבודות הבנייה קובעת שמבצע בנייה לא יקים ולא ישתמש בפיגום זקפים אלא אם הוא עומד בדרישות תקן הפיגומים הישראלי — כלומר "פיגום תקני" איננו סיסמה שיווקית אלא דרישת חוק, וכל שאר דרישות התקנות הן פירוט שלה.

מה זה אומר בפועל?

  • החומרים אינם מוגבלים לפלדה או עץ בלבד — השאלה היחידה היא אם המערכת עומדת בתקן. פיגום מאלומיניום או מחומרים מרוכבים כשר, אם הוא תקני.
  • רכיבי הפיגום (זקפים, אזנים, משטחים, חיבורים) חייבים להתאים זה לזה לפי מפרט התקן — אין "בריקולאז'" של רכיבים ממערכות שונות.
  • עיגון למבנה לפי התקן, בפריסה הנדרשת.

המשולש שנבחן שוב ושוב

  1. מי מקים? פיגום זקפים שגובהו עולה על 6 מטרים — רק בנוכחותו ובהשגחתו הישירה של בונה מקצועי לפיגומי זקפים (תקנה 17(א)).
  2. מתי בודקים? לאחר ההקמה, לאחר כל שינוי, ולאחר רוח חזקה או הפסקה ממושכת — לפני חידוש השימוש.
  3. מה על כל משטח עבודה? מעקה תקני: אזן יד, אזן תיכון ולוח רגל.

קישור לחוק

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשמ"ח-1988 — סימן הפיגומים; ת"י 1139 (פיגומי זקפים).

להמשיך ללמוד את הנושא