פיגום תקני לפי התקן הישראלי — מה בדיוק דורשות התקנות?

התשובה בקצרה

תקנה 34(א)(1) לתקנות עבודות הבנייה קובעת שמבצע בנייה לא יקים ולא ישתמש בפיגום זקפים אלא אם הוא עומד בדרישות תקן הפיגומים הישראלי — כלומר "פיגום תקני" איננו סיסמה שיווקית אלא דרישת חוק, וכל שאר דרישות התקנות הן פירוט שלה.

בשורה התחתונה: תקנה 34(א)(1) לתקנות עבודות הבנייה קובעת שמבצע בנייה לא יקים ולא ישתמש בפיגום זקפים אלא אם הוא עומד בדרישות תקן הפיגומים הישראלי — כלומר "פיגום תקני" איננו סיסמה שיווקית אלא דרישת חוק, וכל שאר דרישות התקנות הן פירוט שלה.

מה זה אומר בפועל?

  • החומרים אינם מוגבלים לפלדה או עץ בלבד — השאלה היחידה היא אם המערכת עומדת בתקן. פיגום מאלומיניום או מחומרים מרוכבים כשר, אם הוא תקני.
  • רכיבי הפיגום (זקפים, אזנים, משטחים, חיבורים) חייבים להתאים זה לזה לפי מפרט התקן — אין "בריקולאז'" של רכיבים ממערכות שונות.
  • עיגון למבנה לפי התקן, בפריסה הנדרשת.

המשולש שנבחן שוב ושוב

  1. מי מקים? בונה פיגומים מקצועי, בפיקוח מנהל העבודה.
  2. מתי בודקים? לאחר ההקמה, לאחר כל שינוי, ולאחר רוח חזקה או הפסקה ממושכת — לפני חידוש השימוש.
  3. מה על כל משטח עבודה? מעקה תקני: אזן יד, אזן תיכון ולוח רגל.

קישור לחוק

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשמ"ח-1988 — סימן הפיגומים; ת"י 1139 (פיגומי זקפים).

להמשיך ללמוד את הנושא