אף שהדו"ח קובע כי "אין ראיה חד־משמעית המצביעה על כשל שיטתי", מיוחסת לקביעה זו חשיבות יתרה משום שהיא מרמזת, לדעת העורכים, שאי־הימצאות כשל סיסטמטי אינה שקולה להוכחת תקינותה של המערכת, ולכן כל מי שמסיק מן הדו"ח שהמערכת מתפקדת ללא דופי שוגה בהיסח־הדעת.

מה *משתמע* מן המשפט?