עברית למגזר הערבי במכינה הטכנולוגית — אביב 2025 מועד ב' (99915)
תאריך הבחינה: לא ידוע
טופס המבחן המלא להורדה — ומפתח התשובות עם פתרון מפורט לכל שאלה, אונליין. פתחו שאלה למטה: בשאלה סגורה בוחרים תשובה, בשאלה פתוחה נפתח הפתרון המלא (כניסה מהירה וחינם).
✓ פתרון מלא לכל שאלה · ✓ הסברים מלאים וחומרי לימוד · ✓ ליווי מורה AI · ✓ התחלה חינם
פתרון מפורט לכל שאלה — לא רק התשובה: הסבר שלב-אחר-שלב וניתוח הטעויות הנפוצות.
שאלות לדוגמה מהמבחן — פתרו עכשיו
בשאלה סגורה בוחרים תשובה; בשאלה פתוחה פותחים את הפתרון המלא (כניסה מהירה וחינם). אלו 2 מתוך 2 שאלות המבחן — את כולן תוכלו לפתור אונליין.
חלק ב – הבנת הנקרא (40 נקודות) קראו את הקטע וענו על השאלות שאחריו.
האם כדאי שנפסיק לבנות גורדי שחקים? אמנון דירקטור ״זווית״ 3.11.2024 https://tinyurl.com/5e9v4mmx
הבנייה לגובה הופכת פופולרית יותר ויותר מניו יורק ועד גוש דן. מחקר ישראלי חדש בודק האם גורדי השחקים טובים לסביבה, לדיירים ולשכנים
פסקה א תופעת המגדלים הפכה לשכיחה, ומספר גורדי השחקים בעולם עלה במהירות שיא, בעיקר במדינות במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה. מחקר ישראלי חדש שבדק לראשונה את ההשפעות הסביבתיות של מגדלים מעלה חשש (خوف) משמעותי לגבי ההשפעה שלהם על הערים והתושבים. האם כדאי שנפסיק לבנות מגדלים?
פסקה ב מגדלי יוקרה מגדל הפך לשם נרדף ליוקרה. כל עיר גדולה בעולם ש״מכבדת״ את עצמה מעוניינת שיהיו בשטחה כמה שיותר מגדלים ברחבי העיר, כך היא תיחשב אטרקטיבית ויוקרתית יותר. הבנייה לגובה בישראל משנה את פני הנוף העירוני ברחבי המדינה. התופעה לא מוגבלת רק לאזורי הביקוש במרכז הארץ; די להביט מעלה כדי להבחין במספרם ההולך וגדל של מגדלי מגורים ומשרדים הנבנים בערים וביישובים רבים. מגמה זו נובעת בין היתר ממחסור בקרקעות זמינות לבנייה בשטחים מבוקשים, יחד עם שאיפה לייעול (لزيادة نجاعه) השימוש בשטחי הקרקע הקיימים.
פסקה ג חממות בשחקים אף על פי שבניית מגדלים הפכה לנפוצה, עדיין יש היבטים משמעותיים שלא נחקרו לעומק בנוגע להשפעותיהם על הסביבה. באופן מפתיע, הידע שלנו על ההשלכות (العواقب) האקולוגיות והחברתיות של המגדלים הוא מצומצם. שאלות כמו: כיצד מגדלים גבוהים מתמודדים עם תנאי האקלים המשתנים בגובה? מהי צריכת האנרגיה שלהם בהשוואה למבנים נמוכים יותר? אילו תנאים וסיכונים קיימים למי שחיים בגובה רב או למי שחיים בגובה פני הקרקע בסביבת המגדלים? אלה הן שאלות שעדיין אין עליהן תשובות מספקות.
פסקה ד מחקר אשר הוצג בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה ,שואף לענות על חלק משאלות אלה. זהו המחקר הראשון מסוגו בארץ שבודק לעומק את ההשפעות של גורדי שחקים הן על המשתמשים בהם והן על הסביבה העירונית המקיפה אותם. המחקר מתמקד בהשפעות המורכבות של המבנים על גורמים שונים בסביבה ולהיפך – מהשפעות האקלים, דרך ניהול אנרגיה ועד לאינטראקציה חברתית במרחב הציבורי הסמוך למגדלים.
פסקה ה המחקר בחן את צריכת האנרגיה של מגדלים גבוהים, את הסביבה המיקרו-אקלימית שלהם ואת ההשלכות שלהם על האנרגיה ועל האיכות הסביבתית. המסקנות, כך נראה, אינן מעודדות. ״סוג המגדלים הזה הופך לדומיננטי ברחבי העולם וגם כאן בארץ", מציין פרופ' יצחק (סאקיס) מאיר. ״בשל העובדה שרוב חזיתות המגדלים (واجهات الأبراج) בארץ עשויות זכוכית, הם למעשה פועלים כחממות. לבנות במזרח התיכון בנייני מגורים ומשרדים שהם חממות נשמע לא הגיוני לחלוטין, ולבנות חממות בגובה של 50 קומות ומעלה נשמע עוד יותר לא הגיוני", הוא מסביר.
פסקה ו יותר קומות, יותר בעיות אחת המסקנות העיקריות העולות מהמחקר היא שככל שנפח הבניין גדול יותר ומספר הקומות גבוה יותר, כך גדלות הבעיות שהוא יוצר. המחקר מצביע על כך שככל שעולים בגובה, משתנים צורכי האנרגיה לחימום ולקירור המבנה עקב הבדלים בטמפרטורות ובמהירות הרוח, מה שמוביל לזיהום רב יותר. ״כאשר יש לנו מסה כה גדולה של בניין שאחד מצדדיו פונה לכיוון הרוח השלטת, חלק מהרוח יעלה מעלה וחלק ירד מטה. הרוח שיורדת למטה נעה במהירות גבוהה יותר, מה שיוצר תנאים לא נעימים למרגלות (عند سفح) הבניינים. אם יש באזורים אלה, למשל מסעדות או בתי קפה, הן עלולות להיות בלתי שמישות כי פשוט לא נעים לשהות (المكوث) שם", מסביר מאיר.
פסקה ז בעיה נוספת מתעוררת כשמספר מגדלים גבוהים נבנים בסמיכות (بالقرب من) זה לזה. "בין הבניינים נוצר מצב שנקרא עקרון ונטורי – נפח אוויר הנע בשטח הפתוח במהירות מסוימת יגביר את מהירותו כאשר הוא נדחס דרך מעבר צר יותר. מצב זה משפיע על האפשרות לפתוח חלון כדי לאוורר את הבניין, או כדי להשתמש במרפסות בשל הרוח העוצמתית, ולמעשה מייצר תנאים לא טובים למחייה", אומר מאיר.
פסקה ח למרות הבעיות האנרגטיות שמבנים מסוג זה יוצרים, יש מי שיטענו שבניית מגדלים בערים גדולות היא חיובית ונחוצה. הרי, ככל שנבנה לגובה, כך ניצור יותר יחידות דיור ויותר אנשים יוכלו להתגורר בעיר. ובכן, רוב אנשי המקצוע בתחומי התכנון והסביבה חושבים אחרת. לדעתם, ההשפעה של מגדלים בערים אינה אם כך בהכרח חיובית, וככל שיש יותר יחידות דיור אז הצפיפות עולה. בנייה של מגדל גבוה מצריכה להשאיר שטחים פתוחים גדולים סביבו לצרכים שונים כמו מניעת מנהרות רוח, מניעת איי חום, יציאות גדולות מחניון ועוד. בפועל, דווקא בנייה מרקמית, בנייה שבה יש בניינים לא נמוכים מדי ולא גבוהים מדי, היא האידיאלית ביותר מבחינת ציפוף. לטענת החוקרים, מגדלים בעלי נפח גדול יוצרים מגוון בעיות עירוניות, פוגעים ברשת העירונית, ואף מייצרים יותר זיהום אוויר מאשר מבנים נמוכים יותר. אם כך, מדוע אנחנו עדיין בוחרים לבנות מגדלים רבים? לטענת מאיר, התשובה היא רווח גדול יותר ליזמים ויותר ארנונה לעיריות.
ענו כאן על ארבע שאלות: שתי שאלות מתוך השאלות 1–3 ו__שתי__ שאלות מתוך השאלות 4–6 (לכל שאלה – 10 נקודות).
על פי פסקה ב, מהן שתי הסיבות המרכזיות לכך שמספר גורדי השחקים בעולם עולה במהירות?
על פי פסקה ו, כיצד משפיעה הבנייה לגובה על השימוש במרפסות וחלונות בבניינים אלה?
האם לדעתכם יש הצדקה כלכלית לבניית גורדי שחקים למרות השפעותיהם הסביבתיות? נמקו.
מהי "בנייה מרקמית" (פסקה ח)?
"בשל העובדה שרוב חזיתות המגדלים בארץ עשויות זכוכית, הם למעשה פועלים כחממות " (פסקה ג'). בחרו את התשובה הנכונה. את המילה "בשל" אפשר להחליף במילה:
בחרו את התשובה הנכונה. למי או למה מתייחסת המילה "הם" במשפט הבא? "הם למעשה פועלים כחממות". (פסקה ה)
חלק ג – הבעה (32 נקודות)
כתבו כאן פסקה (8–15 שורות) על נושא אחד בלבד. כתבו כותרת והקפידו על מבנה תקין, על נימוקים ועל דוגמאות.
1. לגור במגדלים כתבו פסקה ובה ספרו אם הייתם רוצים לגור בבניין רב קומות. הסבירו את תשובתכם.
2. תפקידו של הספר בחיינו האם לדעתכם קריאת ספרים עדיין חשובה בעידן הדיגיטלי? נמקו את תשובתכם.
3. השפעת הטכנולוגיה על חיי היומיום כיצד הטכנולוגיה שינתה את הדרך שבה אנו מתקשרים, לומדים ועובדים? האם לדעתכם השינויים הללו חיוביים או שליליים?
כל שאלות המבחן — 2 שאלות, כל אחת עם פתרון מלא
לפי סדר המבחן. לוחצים על שאלה והמבחן נפתח בה: עונים, רואים פתרון מלא ומוסבר, וממשיכים לשאלה הבאה.
פתרו את המבחן המלא — עם משוב על כל תשובה
כל שאלות המבחן, פתרון מפורט, משוב אישי ומעקב התקדמות. בדיוק מה שצריך כדי לעבור.
התחילו לתרגל — חינם ←