תרשים המבנה (א') ואז מעקב מלא (ב') אחרי אותו קוד בדיוק — משלב מונים סטטיים חוצי-עצמים, סדר-קריאה של super בבנאים, והבדל מכריע בין פעולה שכן נדרסת (doIt) לפעולה שלא (print ב-B).

class A
{
    private static int countA = 0;
    protected int n;

    public A(int n1)
    {
        this.n = n1;
        A.countA++;
        System.out.println(A.countA + " " + this.n);
    }

    public int getN()
    {
        return this.n;
    }

    public void doIt()
    {
        for (int i = 0; i < this.n; i++)
            System.out.print(i + ",");
        System.out.println();
    }

    public void print()
    {
        System.out.println(this.n);
    }
}

class B extends A
{
    private static int countB = 0;

    public B(int n2)
    {
        super(n2);
        B.countB++;
        System.out.println(B.countB + " " + n2);
    }

    public void doIt()
    {
        System.out.println("B Does It!");
    }
}

class C extends B
{
    private static int countC = 0;
    private A a;

    public C(int n1, int n2)
    {
        super(n1);
        this.a = new A(n2);
        countC++;
        System.out.println("C is " + (a.getN() + this.n));
    }

    public void print()
    {
        super.print();
        this.a.print();
    }
}

class Test
{
    private A[] arr;

    public Test()
    {
        arr = new A[3];
        arr[0] = new A(4);
        arr[1] = new B(2);
        arr[2] = new C(1, 6);
    }

    public void testIt()
    {
        for (int i = 0; i < arr.length; i++)
        {
            arr[i].doIt();
            arr[i].print();
        }
    }
}