חלק ראשון – הבנה והבעה (50 נקודות)

קראו את המאמרים 1–3 ש<u>בנספח 1</u> המצורף, וענו על <u>כל</u> השאלות 1–5 שלפניכם.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.

נספח 1 – מאמרים

מאמר 1: חשיבה ביקורתית בעת משבר

מאת תום ביאליק(1)

א. נראה שבעת האחרונה עקב האירועים הקשים שנחשפנו אליהם, כולנו צורכים ביתר שׂאת מידע מערוצי התקשורת ומן המדיה החברתית. המידע הרב שאנו נחשפים אליו מגיע אלינו ממקורות שונים – חלקם מהימנים וחלקם אינם מהימנים דיים. לעיתים המידע מניפולטיבי ואפילו שקרי. הבעיה היא שבמקרים רבים אנו ממהרים לשתף מידע זה ברשתות החברתיות בלי שבדקנו לפני כן אם הוא מהימן.

ב. לפיכך ברצוני להציג כאן כמה דוגמאות של הטיות מחשבתיות ואפקטים פסיכולוגיים וחברתיים, המשפיעים על היכולת שלנו לשפוט את המידע שאנו נחשפים אליו. ההטיות המחשבתיות הן למעשה הטיות שיטתיות בדפוסי החשיבה והשיפוט של בני האדם. אם נכיר את ההשפעות האלה, נוכל לבחון את הדברים באופן שקול יותר ולהימנע מהפצת מידע שגוי.

ג. אחד האפקטים המשפיעים על יכולת השיפוט שלנו, בעיקר מאז השתלטו הרשתות החברתיות על חיינו, הוא "אפקט תיבת תהודה". הכוונה במונח זה היא שבסביבה שאנו נמצאים בה, אנו נחשפים בעיקר למידע התומך בעמדותינו. מצב זה מגביר את תחושתנו שכולם חושבים כמונו ושאיש אינו מחזיק בדעות שונות. האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מיועדים להגביר את אפקט תיבת התהודה. הם "לומדים" את עמדותינו והעדפותינו לפי התכנים שאנו צופים בהם, השיתופים, ה"לייקים" שאנו מסמנים והפרופילים שאנו עוקבים אחריהם. בעקבות למידה זו מוצגים לנו ברשתות החברתיות פוסטים, סרטונים וכתבות בהתאם לתכנים שסימַנו ושיתפנו בעבר.

ד. הטיה שמשפיעה עלינו מאוד מכונה "הטיית האישוש". הטיה זו מתבטאת בנטייה שלנו לחפש, להעדיף ולזכור מידע התומך בעמדותינו, להתעלם ממידע המנוגד להן או לפסול מידע זה. כולנו מושפעים מהטיה זו בלי קשר לדעה הפוליטית, לרמת ההשכלה או למעמד החברתי. הטיה זו גורמת לנו להסכים באופן מיידי, ובלי להטיל ספק, עם כל פוסט או ידיעה המשקפים את עמדותינו, ולפסול ידיעות המנוגדות לעמדותינו בטענה שהן שקריות, לא מהימנות ולא מבוססות.

ה. עוד אפקט שעשוי להשפיע על השיפוט שלנו הוא "אפקט אשליית האמת". הכוונה באפקט זה היא שאנחנו מאמינים שמידע מסוים הוא נכון ואמיתי, אם שמענו אותו נאמר פעמים רבות. אנשי פרסום ושיווק למשל מנצלים אפקט זה – הם חוזרים על מסרים באמצעות זמרירים (ג'ינגלים) וסיסמאות (סלוגנים) המושמעים שוב ושוב בפרסומות ומשפיעים על הצרכנים.

ו. כדי להתמודד עם השפעת ההטיות והאפקטים הללו עלינו, מומלץ קודם כול לבדוק את המידע לפני שמשתפים אותו. כדאי להתייעץ בנוגע לאמיתוּת המידע עם אנשים קרובים שאתם סומכים עליהם, ולבדוק אם המידע נכון באתרים של בדיקת עובדות או באתרי חדשות מהימנים. במקרים רבים יתברר שהמידע כוזב, וההימנעות משיתופו תצמצם את הפצתו.

ז. על אפקט תיבת התהודה אפשר להתגבר באמצעות חיפוש יזום של תכנים המשקפים דעות השונות מדעותיכם, וכן באמצעות מעקב ברשתות החברתיות אחר אנשים שעמדותיהם מנוגדות לשלכם. ייתכן שזה נשמע מוזר, אבל זו הדרך הטובה ביותר להיחשף לעמדות שונות ולהימנע מן ההנחה המוטעית שהדעות של כולם הן כמו שלנו. אין זה אומר שאנחנו צריכים להסכים עם דעות אחרות או לאמץ אותן, אך בדרך זו נוכל לבחון בביקורתיות את העמדות שלנו.

ח. נוסף לכך, אפשר ליישם את העיקרון של "השעיית השיפוט". לפי עיקרון חשוב זה מתחום החשיבה הביקורתית, עלינו לדחות ככל האפשר את גיבוש הדעה שלנו, כדי שנוכל לחקור את הנושא לעומק באובייקטיביות. חשוב שלא למהר לגבש דעה ולא להסיק מסקנות לפני שלומדים את הנושא. לא קל ליישם את עקרון השעיית השיפוט. החיים כיום מהירים ודינמיים. אנו נחשפים בכל זמן לעוד ועוד מידע וחושבים שאנו חייבים מייד לגבש עמדה בכל נושא.

ט. אומנם לרוב איננו יכולים לשנות את המציאות שסביבנו, אך עלינו להיות מודעים להשפעת ההטיות והאפקטים האלה עלינו, כשאנו צורכים מידע בערוצי התקשורת וברשתות החברתיות. עלינו להיות ביקורתיים וזהירים יותר כאשר אנו פועלים במרחב הציבורי ומביעים את עמדותינו.

(1) ד"ר תום ביאליק הוא מרצה בכיר במכללה האקדמית בית ברל. מחקריו מתמקדים בין השאר בקידום עקרונות של חשיבה ביקורתית ומדעית.

* מעובד על פי ביאליק, ת' (פברואר, 2024). חשיבה ביקורתית בעת משבר. זמן ישראל. אוחזר מ־ zman.co.il.

מאמר 2: איך עובדים עלינו?

מאת יונת אשחר

א. במחקר שנערך בארצות הברית בדקו חוקרים אלפי מסרים שהופצו בטוויטר(1). החוקרים מיינו את המסרים לידיעות אמיתיות ולידיעות מזויפות. הם מצאו שהידיעות המזויפות התפשטו מהר יותר ובתפוצה רחבה יותר בהשוואה לאמיתיות. מדוע אנו מאמינים לידיעות שקריות? מדוע קשה לנו להבחין שהן מומצאות? חוקרים רבים טוענים שהסיבה לכך היא שהתפיסות המוקדמות שלנו משפיעות על השיפוט שלנו.

ב. "הטיית האישוש" היא הנטייה שלנו לשים לב ולהאמין לידיעות ולסיפורים שתומכים בעמדותינו, ולהתעלם מפרטים שאינם תואמים את דעותינו.

ג. הטיה נוספת המשפיעה על הדרך שבה אנו מגבשים דעה על ידיעה, היא "שבטיוּת" – אנו נוטים למיין אנשים ל"אנחנו" ול"הם", ולסמוך יותר על מידע שמקורו בחברים, בבני משפחה או באנשים שהשקפות העולם שלהם דומות לשלנו. לפי דבריו של החוקר דן קהאן, אנחנו מאמינים למידע בנושא שנוי במחלוקת, אם הוא מחזק את הקשר שלנו לאנשים שאנחנו מזדהים עם הערכים שלהם, ואיננו מאמינים למידע אשר מחליש קשר זה.

ד. כיצד אנו יכולים להיחלץ מן המצב הזה שבו אנו שמים לב, מקשיבים ומאמינים רק למידע שמקורו בקבוצה שלנו או תואם את תפיסותינו? קהאן סבור כי הדרך להיחלץ ממצב זה היא לפתח סקרנות. לדבריו, אנשים שרמת הסקרנות שלהם גבוהה, מעדיפים לחקור ולבדוק מידע חדש, גם אם יגלו בעקבות זאת שעמדת הקבוצה שהם משתייכים אליה שגויה. לפיכך הוא מציע להתמקד בטיפוח הסקרנות בקרב הציבור, שאם לא כן כל ניסיון להעביר מידע חשוב, כמו סכנת שינויי האקלים, נידון לכישלון.

ה. לא כולם מסכימים עם קהאן. החוקר דיוויד ראנד טוען כי הבעיה העיקרית אינה דווקא הטיות מחשבתיות והיצמדות לערכי השבט, אלא עצלנות מנטלית. לטענתו, אנחנו לא משקיעים מספיק מאמץ בחשיבה על המידע שאנחנו צורכים. לכן חשוב לפתח חשיבה ביקורתית. ראנד מצא כי אנשים בעלי יכולות חשיבה גבוהות טובים יותר באיתור ידיעות מזויפות, גם כשהן תואמות את עמדותיהם.

ו. גם אם יש מחלוקות בין החוקרים בנוגע למה שגורם לאנשים להאמין ל"פייק ניוז"(2) ולדרך להתגבר על בעיה זו, נראה שכולם מסכימים כי הרשתות החברתיות מזיקות. הרשתות החברתיות משלות אותנו שאנו מחוברים למגוון אנשים, דעות והשקפות עולם, אך למעשה ברוב המקרים הפוסטים המוצגים לנו מבטאים רק חתך קטן של דעות מסוימות הדומות לשלנו.

ז. רוב הזמן אנו נמצאים ב"תיבת תהודה" – סביבה שמהדהדת לנו את ההשקפות שאנחנו כבר מחזיקים בהן. יתרה מזו, רשתות חברתיות כמו פייסבוק מציגות לנו ידיעות בנושאים שקרובים לליבנו, והידיעות האלה משפיעות עלינו ומחזקות את עמדותינו. מאחר שאנחנו כמעט שלא נחשפים למידע שנוגד את הערכים שלנו, הסובלנות שלנו למידע כזה מועטה, ואנחנו אפילו לא מנסים לבחון אותו ולאתגר את הדעות שלנו.

ח. אולם האשמה אינה מוטלת רק על הרשתות החברתיות אלא גם עלינו המשתמשים. משום שבסופו של דבר כאשר אנו קוראים ידיעה, אנו אלה שצריכים להחליט אם היא אמיתית או לא.

ט. עצה טובה היא לברר פרטים כגון מהו מקור הידיעה, מי כתב אותה, ומתי היא פורסמה לראשונה. עצה טובה נוספת היא לבדוק אם הידיעה פורסמה במקומות נוספים. דיווח אמיתי על מותו של שחקן מפורסם, למשל, יופיע לא רק באתר חדשות אחד. יש גם אתרים ייעודיים שבהם אפשר לבדוק אם ידיעה מסוימת היא אמיתית או שקרית.

י. אבל אולי העצה החשובה ביותר היא להכיר בהטיות המחשבתיות שלנו ולהימנע מליפול בפח בגללן. כדאי לבדוק היטב לא רק ידיעות שקשה לנו מאוד להאמין להן, אלא דווקא ידיעות שאנחנו מאמינים להן בקלות – כאלה שמתיישבות עם מה שחשבנו מלכתחילה – ולגלות סקרנות. וזה לא קל: פירושו של דבר הוא לפעול גם נגד ההטיות שלנו וגם נגד העצלנות המנטלית המובנית אצל כולנו. אבל אם אנחנו באמת רוצים לפתח בנו את הכשירות הזאת, הדרך היחידה היא לא להיות עצלנים.

(1) כיום שם הרשת החברתית טוויטר הוא X.
(2) פייק ניוז – חדשות כזב.

* מעובד על פי אשחר, י' (מרץ, 2019). איך עובדים עלינו? מכון דוידסון. אוחזר מ־ davidson.weizmann.ac.il.

מאמר 3: שקרים בתפוצה רחבה

מאת טל סוקולוב

א. רבים נחשפים למבזקי חדשות ברשתות החברתיות וסופגים ידע כללי מרחבי האינטרנט. מאחר שכיום המידע נגיש יותר מאי פעם, אין צורך להמתין לדיווחי החדשות, ומי שרוצה ללמוד נושא מסוים כבר אינו חייב לבקר בספרייה או לפנות למומחים. כל מה שאנו מחפשים נמצא במרחק של כמה הקשות במקלדת.

ב. גם הפצת המידע נעשתה זמינה הרבה יותר. אין צורך לצבור קרדיט אקדמי או לקבל גושפנקה(1) ראויה אחרת כדי ללכוד במהירות ברשתות החברתיות קהל של עשרות או מאות עוקבים ואפילו מיליונים, במיוחד אם מי שמפרסם את המידע הוא אושיית רשת.

ג. הרשתות החברתיות ממלאות תפקיד מרכזי בהפצת מידע שקרי. משתמשים שמעוניינים להתפרסם, מפרסמים תכנים שנויים במחלוקת המעוררים רגשות עזים וזוכים להפצה מהירה ולתפוצה רחבה. מצב זה שבו תוכן שמקורותיו אינם בהכרח מהימנים מופץ בקלות, עלול להקשות עלינו מאוד בבואנו לשפוט אם המידע אמין.

ד. הפצת שקרים היא לא דבר חדש. מאז ומעולם התפשט מידע מעוות, אולם מה שמייחד את הפצת השקרים בימינו הוא מהירות ההפצה והיקפה. בשנים האחרונות נעשה מאתגר אפילו יותר להבחין בין אמת לבדיה, בייחוד עם התפתחות הבינה המלאכותית היוצרת. באמצעות כלי הבינה המלאכותית כמו ChatGPT ו־ DALL-E יכול כל משתמש להפיק תמונות, טקסטים וקובצי וידאו שנראים אמיתיים, ויכולים לתעתע בקלות בצופה.

ה. הקלות שבה נוצר תוכן פיקטיבי, מהירות ההפצה שלו והגעתו ישירות לטלפון הנייד שלנו – כל אלה חושפים אותנו למידע שקרי יותר מאי פעם. קשה מאוד לדעת אם מידע שמגיע אלינו הוא אמיתי וקשה למנוע הפצה של מידע שקרי. הרשתות החברתיות, שבהן אנחנו מתקשרים עם חברים ועם משתמשים שדומים לנו, יוצרות מעין "תיבת תהודה": אנחנו נחשפים לתוכן שמלכתחילה תואם את דעותינו ואת תפיסות העולם שלנו, ולכן התגובה שלנו עליו היא לעיתים פסיבית וחפה מביקורתיות.

ו. טוב נעשה אם ננקוט צעדים אחראיים ושקולים כמו להטיל ספק, להתעמק בתוכן, ובעיקר לא ללחוץ על כפתור השיתוף בלהט הרגע בלי לבדוק את אמיתות המידע שאנו מתכוונים להפיץ.

(1) גושפנקה – אישור רשמי המציין את חוקיותם, נכונותם ותקפותם של נוהל, מסמך או דרך התנהגות.

* מעובד על פי סוקולוב, ט' (פברואר, 2024). שקרים בתפוצה רחבה. מכון דוידסון. אוחזר מ־ davidson.weizmann.ac.il.