פרק ראשון — מלחמת העולם השנייה והשוֹאה (34 נקודות)

שאלה 2 · סעיף א (17 נקודות)

לפניך שני קטעי מקור העוסקים במרד גטו ורשה. הקטעים התפרסמו בעיתונות בשנת 1943.

— על פי מה שלמדת, מה היו המטרות של מארגני המרד בגטאות?
— הצג מטרה אחת שבאה לידי ביטוי ב<u>שני</u> קטעי המקור ומטרה אחת שבאה לידי ביטוי רק ב<u>אחד</u> מקטעי המקור, והסבר סיבה להבדל זה בין המקורות.

<u>מקור 1</u>

מתוך עיתון של המחתרת הפולנית "אַרְמיה קְרַיוֹבה", 29 באפריל 1943

... לפני שבוע התחילה המערכה השנייה בהכחדתם הפראית של יהודי פולין. הגרמנים ניגשו לגירושם של 40 אלף היהודים שנשארו עוד בוורשה. הגטו השיב במאבק מזוין [חמוש]. "הארגון היהודי הלוחם" פתח במלחמה של חלשים נגד חזקים. בכוחות דלים, בכלי נשק ותחמושת מועטים, ללא מים, מסונוורים על ידי עשן ואש, הגנו הלוחמים היהודים על רחובות ועל בתים בודדים, והיו נסוגים בדממה צעד אחר צעד, יותר מפני האש שאחזה בבתים הצפופים, מאשר מפני האויב המצויד בכלי מלחמה חדישים. לניצחון נחשב בעיניהם, אם יוכל חלק מן הכלואים בגטו להימלט, לניצחון נחשב בעיניהם הדבר, אם נחלש במשהו כוחו של האויב; ולבסוף — לניצחון ייחשב בעיניהם המוות בזמן שידם אוחזת בנשק...

(י' ארד, י' גוטמן וא' מרגליות [עורכים], השואה בתיעוד, יד ושם, 1978, עמ' 254)

<u>מקור 2</u>

מתוך "המשקיף", עיתון ציוני שיצא לאור בארץ־ישראל, 8 באוקטובר 1943

בתוך ים הצרות והעינויים, שבו טובלים [נמצאים] יהודי פולין, ישנה גם טיפת תנחומים. [...]

בתש"ג [1943] קרה הפלא הגדול הזה: צעירי ישראל שבגטו ורשה לקחו נשק בידם והתקוממו נגד הרוצחים. היה זה קרב ייאוש עקשני של מעטים נגד רבים, של חלשים נגד חזקים. שום תקווה לא הייתה לְנַצח, אך יהודי ורשה ידעו והבינו כי אין עוד מקום לגבורה פסיבית, כי אין מקום להבלגה. האינסטינקט [הדחף] הבריא לחש באוזניהם רעיון זה: במקום מיתת חרפה וקלון מוטב להילחם מלחמת הייאוש, אף בלי סיכויים לנצח.

במקום לחיות חיי עבדות ושִפְלוּת, להיות מרמס [מדוכאים] תחת המגף הנאצי, מוטב למרוד, מוטב להילחם — ויהי מה! סיסמת מצדה* שבציון הייתה לקח ליהודי ורשה. הם נלחמו ומתו מות גיבורים.

כן, יהדות פולין עמדה במבחן, עמדה בו עד הרגע האחרון. הרוצחים הוציאו את פת הלחם הדל מפי היהודים ועינו את גופיהם בכל מיני עינויים, אך לא הצליחו למגר את רוחם ולהופכם לעבדים נרצעים. מכוחותיו הגופניים והחומריים של עם ישראל בפולין לא נשאר ולא כלום, אך כוחותיו המוסריים עוד איתו ואלה יעמדו לו גם להבא.

* בסיום "המרד הגדול" נגד הרומאים התבצרו במצדה אחרוני המורדים היהודים שהעדיפו למות ולא להיכנע.

(המשקיף, 8 באוקטובר 1943, עמ' ג')

שאלה 2 · סעיף ב (17 נקודות)

— מה היו דפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי כלפי היהודים בזמן ביצוע "הפתרון הסופי"?
— בחר ב<u>שני</u> מקורות מספר הלימוד, והסבר כיצד <u>כל אחד</u> מן המקורות שבחרת מדגים דפוס התייחסות שונה של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי כלפי היהודים בתקופה זו.