חלק ראשון – הבנה והבעה (50 נקודות)

קראו את המאמרים 1–3 ש<u>בנספח 1</u> המצורף, וענו על <u>כל</u> השאלות 1–6 שלפניכם.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.

נספח 1 – מאמרים

מאמר 1: סוד קסמה של המוזיקה

מאת פרופ' רוני גרנות

א. בחודש מרץ 2020, בעת הַסֶגר שהוטל בשל מגפת הקורונה, שרו אנשים בנַפּוֹלִי שבאיטליה ממרפסות דירותיהם את הבלדה הנַפּוֹלִיטָנִית "Abbracciame" (חבק/י אותי). נדמה כי המוזיקה והשירה המשותפת הצליחו להחזיר אז לאנשים, ולוּ לרגע, את המגע האנושי ואת תחושת "היחד", שנלקחו מהם עקב ההגבלות שהוטלו בשל המגפה. עד מהרה בעוד ועוד מקומות בעולם, גם בישראל, אימצו אנשים את רעיון "שירת המרפסות".

ב. על כוחה של המוזיקה בתקופות משבר למדנו גם ממחקר שערכנו. במחקר השווינו בין האזנה למוזיקה לבין פעילויות אחרות שאנשים עושים כדי לשמור על מצב רוח חיובי וכדי להסיח את הדעת מן המצב, כגון פעילות גופנית, מדיטציה וצפייה בטלוויזיה. מצאנו שבאופן מפתיע, כמעט תמיד דורגה ההאזנה למוזיקה במקום הגבוה ביותר לעומת הפעילויות האחרות.

ג. החוקר סטיבן פינקר טוען כי המוזיקה היא חסרת תכלית מבחינה הישרדותית. היא אינה תורמת להשגת יעדים כמו חיים ארוכים או הֶמשכיות הדורות. לדבריו, המוזיקה הייתה יכולה להיכחד מן העולם בלי שיחול שום שינוי באורחות חיינו. ייתכן שהיכולת המוזיקלית עצמה לא פתרה שום בעיה הישרדותית בעבור המין האנושי, אולם ברור שלמוזיקה יש שימושים רבים מאוד בעבור החברה והפרט גם יחד. מכאן עולה השאלה: מהו סוד קסמה של המוזיקה, שגורם לה להיות חשובה כל כך בעבור רוב האנשים בכל התרבויות במשך אלפי שנים?

ד. אין תרבות שאין בה ביטוי מוזיקלי כלשהו. השימוש במוזיקה הוא עתיק יומין, וסביר להניח שהשימוש הקדום ביותר שנעשה במוזיקה היה בהקשר חברתי. בחברות שִׁבטיות המוזיקה ליוותה, ועדיין מלווה, אירועים חשובים בחיי הקבוצה והפרט: ציד מוצלח, בקשה לגשמים, הולדת תינוק, טקסי מעבר מילדות לבגרות, ועוד. שימוש נוסף במוזיקה המאפיין את כל התרבויות הוא כדי לגרום לתחושה של רגיעה ושלווה, למשל שירי ערש.

ה. בחברות שבטיות המוזיקה מלַווה גם פעולות יום־יומיות שמתאפיינות בתנועה ממקום למקום, כגון צעידה או חתירה ועבודות הדורשות תנועות חזרתיות, כגון ערבוב, חיתוך ועוד. בפעילויות כאלה כולם משתתפים בהפקת המוזיקה – בשירה, בתיפוף, בנגינה או במחיאות כף.

ו. לכאורה נראה כי שימושים כאלה במוזיקה רחוקים מן האופן שבו המוזיקה שזורה בחיינו בחברה המודרנית, אך אם ניתן את דעתנו על כך, נמצא כי לרוב שימושי המוזיקה בחברות שבטיות יש בימינו מקבילות שלבשו כְּסוּת אחרת: המנונים לאומיים, שירים שהם "הפסקול של המדינה", שירה משותפת במשחקי כדורגל ושירה בהופעות ענק בפארק.

ז. בכל הפעולות והאירועים האלה יש חשיבות עצומה לתחושת החיבור בין המשתתפים. המוזיקה מסוגלת ליצור תחושה זו, שכן היא מתבצעת בתיאום מושלם בין אנשים גם בקבוצה גדולה, אפילו בלי קשר עין או מגע ביניהם. תיאום זה יוצר תחושת חיבור בין האנשים, תחושת שייכות, ששום פעילות אחרת אינה יכולה ליצור. וזה המרכיב העיקרי בקסמה של המוזיקה.

ח. במחקר התברר כי אנשים מונים מגוון סיבות להאזנה למוזיקה, ואפשר לחלק אותן לשלושה תחומים. ראשית, התחום החברתי, למשל בבילוי עם חברים או להפגת בדידות. שנית, שימוש במוזיקה לצורך רקע לפעילויות אחרות. אנו משתמשים במוזיקה כדי להפיג את השיעמום בעת ביצוע פעולות יום־יומיות, כגון נהיגה והדחת כלים או כדי לשפר את הביצועים בפעילות גופנית. ולבסוף התחום שהוא אולי החשוב שבהם, קשור ליכולותיה של המוזיקה להשפיע עלינו רגשית.

ט. יש מי שרוצים לחוות רגש כלשהו ולהעצים אותו, ואחרים מבקשים להשתמש במוזיקה כדי לשנות מצב רגשי לא נעים. החוויה הרגשית העזה שהמוזיקה מעוררת יכולה לסייע לנו לעבד רגש מסוים ולהשתחרר מרגשות שליליים. כלומר המוזיקה משמשת לאיזון הרגשות ולהסטת מצב הרוח – בדרך כלל ממצב רוח שלילי לחיובי.

י. כיצד המוזיקה משפיעה עלינו? המוזיקה מעוררת בנו זיכרונות, דימויים חזותיים ואסוציאציות, המשקפים את עולמנו הפנימי־הרגשי. ההשפעה הרגשית של תופעה זו יכולה להתבטא בשינויים פיזיולוגיים של ממש בלחץ הדם, בדופק, ואפילו בשינויים עצביים והורמונליים. אחד הממצאים שהתגלו בעקביות במחקרים, הוא ההשפעה המיטיבה שיש להאזנה למוזיקה על ירידה ברמת ההורמון קורטיזול, המזוהה עם מתח נפשי.

יא. למרות הניסיונות הרבים להבין מדוע אנו נמשכים למוזיקה, עלינו להודות בכנות שאנו מבינים מעט מאוד. המוזיקה מורכבת מממדים רבים מאוד שאת חלקם איננו יודעים לתאר. כשאדם מתרגש עד דמעות משיר, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להסביר אילו תהליכים מתרחשים בגופו. אך אין בזה כדי להניא אותנו מלהמשיך במסע המרתק של הבנת התופעה הנפלאה הנקראת מוזיקה.

* מעובד על פי גרנות, ר' (יולי, 2022). סוד קסמה של המוזיקה. אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. אוחזר מ־davidson.org.il.

מאמר 2: המוזיקה של המוח

מאת ד"ר עדי יניב

א. למוזיקה חשיבות רבה בתרבות האנושית. משחר הימים היא הייתה גורם מאחד ומרגש, ותרמה לגיבוש הקהילה בטקסים שבטיים. המוזיקה ליוותה לוחמים בצאתם לקרב, נערים ונערות בטקסי התבגרות ושבטים רבים בחגיגות הודיה על בוא הגשם.

ב. בעבר נהגו לנגן מוזיקה עממית בלי לערוך חזרות ובלי תכנון מוקדם, וכל ביצוע היה שונה וחד־פעמי. בימינו המצב השתנה, ושפע מוזיקלי עצום מצוי בהישג ידנו. אנו נהנים מגישה מיידית וכמעט בלתי מוגבלת ליצירות קלסיות, לביצועים של אומנים אהובים וגם למוזיקה חדשה. אם כן, מדוע אנו משקיעים כסף, יוצאים מן הבית ומגיעים במיוחד להופעות חיות כדי לשמוע את אותן יצירות בדיוק?

ג. מוזיקה מעוררת בבני אדם תגובות רגשיות שונות. גורמים רבים, כמו העוצמה של הצליל, משפיעים על רגשותינו ועל החוויה שלנו כאשר אנחנו מאזינים למוזיקה. חובבי מוזיקה טוענים שאין כמו האנרגיות והאווירה בהופעה חיה, ואם הייתם בהופעה של להקה או אומן שאתם אוהבים, אתם בוודאי מזדהים עם הטענה הזאת. אולי השירים ריגשו אתכם ואפילו העלו דמעה בזווית עינכם.

ד. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת ציריך מצא שהמוח שלנו חש בהבדל בין מוזיקה מוקלטת לבין מוזיקה חיה. במחקר השמיעו החוקרים לנבדקים קטעי מוזיקה שנועדה לעורר רגשות. הנבדקים האזינו לכל קטעי המוזיקה פעמיים – פעם אחת נגנים מקצועיים ניגנו את קטעי המוזיקה בַּמקום, ופעם נוספת הושמעה לנבדקים גרסה מוקלטת של אותם הקטעים.

ה. בסריקת המוח של הנבדקים נמצא כי בעת ההאזנה למוזיקה החיה התעוררה באזורי מוח, הקשורים לעיבוד רגשות ולוויסותם, פעילות ברמה גבוהה יותר מרמת הפעילות שהתעוררה באזורים אלה בעת ההאזנה למוזיקה המוקלטת. יתרה מזו המוזיקה החיה הובילה לפעילות מוגברת באזור במוח הקשור בציפייה לגירויים מענגים, כמו אכילת עוגייה מתוקה. החוקר הראשי של המחקר סיכם כי על פי הממצאים, מוזיקה חיה מעצימה את התגובה הרגשית כנראה בגלל טבעה הדינמי והמשתנה.

ו. בהופעה חיה, שלא כמו במוזיקה מוקלטת, האומן יכול להגיב לקהל ולהתאים את עצמו אליו, וכך נוצר תיאום בין תגובת הקהל ובין הביצוע המוזיקלי על הבמה. יתרה מזו בהופעות חיות נדמה לפעמים שכל האנשים בקהל מתואמים – אלפי אנשים קופצים יחד ושרים כאחד עם ההרכב המוזיקלי שמופיע.

ז. מחקר משנת 2021 בחן את התגובות הגופניות של אנשים בזמן שהם האזינו להופעה חיה של תזמורת שניגנה מוזיקה קלסית. למשתתפים במחקר, שלא הכירו זה את זה, הוצמדו חיישנים שמדדו סממנים פיזיולוגיים כגון קצב הלב, קצב הנשימה ופעילות של שרירי הפנים, שמתבטאת בהבעות פנים. במחקר נמצא כי במהלך ההופעה היו רגעים שבהם היה תיאום ניכר בין המשתתפים, המאזינים בקהל, והוא בא לידי ביטוי בעיקר במדד של שרירי הפנים.

ח. התיאום שנוצר בין אנשים בקהל משפיע גם על מידת הנדיבות שלהם זה כלפי זה. לא פעם קורה בהופעות שאף שיש אנשים שמסתירים את הבמה, כולם שמחים ומחייכים זה לזה, שרים ורוקדים יחד.

ט. כדי להבין את התופעה הזאת, מחקר בדק את מידת העזרה לזולת בשני מצבים שונים: במצב אחד המשתתפים והחוקרים היו מתואמים ותופפו באותו קצב לצלילי מוזיקה שהושמעה ברקע; במצב האחר המשתתפים תופפו בקצב של המוזיקה, אך החוקרים תופפו מהר יותר. לאחר מכן ביקשו החוקרים מן המשתתפים עזרה כלשהי. נמצא כי לאחר התיפוף המתואם, ההיענות של המשתתפים לעזור לחוקרים הייתה גבוהה יותר מן ההיענות שלהם לעזור להם לאחר התיפוף הלא־מתואם.

י. ייתכן, אם כן, שהמקצב המתואם מוביל גם לתיאום מורכב יותר – רגשי ובין־אישי, שמשפיע על רמת הנדיבות והאדיבות שלנו זה כלפי זה. החוקרים מסכמים: "אם אתה הולך לקונצרט אינך לבד. החוויה הרגשית היא גם חוויה חברתית".

* מעובד על פי יניב, ע' (יוני, 2024). המוזיקה של המוח. אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. אוחזר מ־davidson.org.il.

מאמר 3: מוזיקה היא כלי חינוכי מרכזי

מאת ד"ר טל וייס

א. מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מחיינו. צלילים מוזיקליים מקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על מצב רוחנו, על רגשותינו ועל הנפש שלנו. המוזיקה מעצבת את חוויותינו, והיא רכיב חשוב בזהות התרבותית שלנו.

ב. מחקרים רבים מצביעים על התרומה הניכרת של חינוך מוזיקלי בשנים הראשונות לחיי הילד. מוזיקה מסייעת בהתפתחות השכלית, הרגשית והחברתית, תומכת ברכישת שפה, משפרת מיומנויות מוטוריות⁽¹⁾ ומאפשרת ביטוי רגשי. חשיפה למגוון סגנונות מוזיקליים מרחיבה את עולמו התרבותי של הילד ומפתחת בו את היכולת היצירתית ואת החשיבה המופשטת. יתרה מזו, לשירה משותפת של ילדים ומבוגרים יש יתרונות ברורים על האזנה פסיבית.

ג. אף על פי שכולם מבינים את חשיבותה של המוזיקה, במערכת החינוך לא משלבים תחום זה במידה מספקת, ובכך מועבר מסר שגוי להורים ולילדים בנוגע לחשיבותו. אומנם ברוב גני הילדים יש פעילויות המכונות "העשרה מוזיקלית", אך כאשר רואים בתחום זה "העשרה" או "תוספת" בלבד לתוכנית הלימודים ולא חלק מהותי בה, מחמיצים את ההזדמנות לטפח את היכולות המוזיקליות והיצירתיות של הילדים בשלב חשוב בהתפתחותם.

ד. הגיע הזמן לשינוי ממשי בעניין זה. חינוך מוזיקלי בגני ילדים צריך להיות במעמד של מקצוע חובה מפוקח. יש להשקיע בהכשרת מורים מקצועיים למוזיקה המתמחים בגיל הרך ולקבוע בעבורם תקן של עובדי הוראה. נוסף על כך, יש לפתח ולהטמיע בגני הילדים תוכניות לימוד מקצועיות ומבוססות מחקר, שיספקו מסגרת איכותית ואחידה של חינוך מוזיקלי בגיל הרך. לבסוף, נחוץ פיקוח מקצועי על הפעילויות המוזיקליות שנערכות בגנים, כדי להבטיח את איכותן ואת התאמתן לצרכים ההתפתחותיים של הילדים.

ה. זו אינה רק השקעה בעתיד האישי של הילדים, אלא גם בעתיד התרבותי והרגשי של החברה הישראלית כולה. באמצעות חינוך מוזיקלי איכותי מגיל צעיר, נטפח דור של אזרחים יצירתיים ורגישים בעלי אוריינות תרבותית עשירה, המשקפת את המארג הרב־תרבותי הייחודי של החברה הישראלית. המוזיקה יכולה להיות כלי חינוכי מרכזי, המגשר בין מגוון זהויות ומסורות בארצנו ולמען הדורות הבאים.

(1) מוטוריקה – מכלול התנועות הרצוניות שעושה האדם לצורך ביצוע פעולה.

* מעובד על פי וייס, ט' (אפריל, 2025). מוזיקה היא כלי חינוכי מרכזי, אך מערכת החינוך כושלת בנושא. הארץ. אוחזר מ־haaretz.co.il.