חלק ראשון – הבנה והבעה (50 נקודות)

קראו את המאמרים 1–3 ש<u>בנספח 1</u> המצורף, וענו על <u>כל</u> השאלות 1–5 שלפניכם.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.

נספח 1 – מאמרים

מאמר 1: הקשבה בעולם של דיבור

מאת דותן קסטרו

א. כשבוחנים את רמת העניין של אנשים בהקשבה לעומת רמת העניין שלהם בדיבור, ניכר כי העניין בדיבור רב יותר. אף על פי שהקשבה היא היבט התקשורת החשוב ביותר, דווקא לה מוקדשת תשומת לב מועטה. יש סיבות טובות לעניין הרב שאנחנו מגלים בדיבור לעומת העניין שאנחנו מגלים בהקשבה. הדיבור מאפשר לנו לבטא את עצמנו ולהפגין בולטוּת, ומציב אותנו בעמדת כוח ביחס למקשיב.

ב. על פי מחקרים, רבים סבורים כי עמדתו של האדם המקשיב נחותה מזו של האדם המדבֵּר. הקשבה מציבה את האדם בעמדה של למידה מן האחר, והימצאות בעמדת המקשיב מבליעה בתוכה את ההודאה שאין המקשיב יודע הכול. משום כך עמדה זו עשויה להיתפס כחולשה. הקשבה נחשבת פעולה פסיבית בהשוואה לדיבור; הדובר הוא "בעל הכוח", הוא שמעצב את אופי השיחה ומגדיר את נושאיה, ואילו תרומתו של המקשיב לשיחה מוטלת בספק.

ג. אולם אף שהקשבה נחשבת פעולה פסיבית ויש הרואים בה חולשה, לעיתים יש לה תפקיד רב עוצמה. כך למשל, במקרים מסוימים להקשבה יש תפקיד בהשגת מידע מן הדובר, כמו בעת חקירה או בראיון עבודה. בראיון עבודה, שבו מטרת המראיין היא לעמוד על טיבו של המועמד ולהעריך את התאמתו לתפקיד, הוא עושה זאת באמצעות שאילת שאלות והקשבה לתשובות המועמד. במקרים אחרים ההקשבה משרתת מטרה מיטיבה, למשל בטיפול פסיכולוגי שמטרתו לסייע למטופל ולהיטיב עימו באמצעות הקשבה לדבריו. על פי הפסיכולוג קארל רוג'רס, הקשבה היא המפתח לבניית חוויה של ביטחון למטופל.

ד. הקשבה כמו זו שבטיפול הפסיכולוגי היא הקשבה מיטיבה, אך מטבע הדברים היא אינה שכיחה בחיי היום־יום, למשל ביחסינו עם בני זוג, עם חברים או עם עמיתים לעבודה. קיומה של הקשבה מיטיבה בחיי היום־יום עשוי להיות בעל ערך רב הן לדובר הן להתפתחות השיחה, אבל לא פשוט ליישם אותה. מן המקשיב נדרשים לא רק קשב רב, אמפתיה, רצון להיטיב ומיומנות תקשורת, אלא גם יכולת להקשיב לדובר בלי לשפוט את דבריו. הקשבה מיטיבה נוסכת בדובר ביטחון המאפשר לו לבטא את עצמו ובכך להכיר טוב יותר את עצמו ולהשתנות.

ה. להקשבה יש תועלת נוספת מלבד תרומתה לשיח ולתחושת הביטחון של הדובר. במחקרים שנערכו בתחום העסקי נמצא כי אנשי מכירות מצליחים למכור יותר כאשר הם מקשיבים ללקוחותיהם, ובתחום החינוך נמצא שבבתי הספר שבהם המנהלים קשובים למורים, ההוראה טובה יותר וציונֵי התלמידים גבוהים יותר.

ו. על אף יתרונותיה המוּכחים של ההקשבה, פעמים רבות אנו חשים שלא מקשיבים לנו, שדברינו נקטעו, שלא הוּבַנו כהלכה ושלא קיבלנו הזדמנות להביע את עצמנו. יש הסברים לחוסר ההקשבה, ובהם חוסר זמן, הסחת דעת וחוסר במיומנות הקשבה. בייחוד בימינו, בעולם הדיגיטלי, בהיעדר זמן ופניוּת, אנו מתקשים להתעלם מהסחות הדעת ולנהל שיח קשוב באמת. התוצאות הן חילופי דברים מקוטעים ושיח שטחי במקום שיח עמוק ומשמעותי שהופך את הדיבור לדיאלוג בעל ערך.

ז. עם זאת יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי ללמוד להקשיב טוב יותר, ואחד מהם הוא התנתקות לצורך התחברות – התנתקות מכל הסחות הדעת, ובהן קריאה וכתיבה של הודעות בזמן השיחה, כדי לפַנות זמן ולמקד את הקשב בבן השיח. ההתנתקות מן המכשירים משדרת לבן השיח שהוא חשוב ומזמינה אותו לדבֵּר. דבר נוסף שכדאי לאמץ הוא להקשיב מתוך כוונה להיטיב לדובר ולמַתֵן את הנטייה לשפוט את הדובר. הקשבה כזאת תורמת להגברת הנכונות של הדובר לשתף את המקשיב בעניינים בעלי חשיבות.

ח. כדי להקשיב רִכשו מיומנויות: נסו ליצור קשר עין עם הדובר, היאזרו בסבלנות עד שהוא יסיים את דבריו, הביעו רגישות ואמפתיה לדבריו וחזרו עליהם במילותיכם כדי לוודא שהבנתם את כוונתו. כל אלה עשויים לעודד את הדובר לפתוח את ליבו. עם זאת אם המיומנויות האלה ייושמו באופן טכני בלבד, הן לא בהכרח יביאו להקשבה מיטיבה.

ט. להקשבה יש מחיר, היא דורשת מאמץ, זמן וויתור מסוים על עמדת כוח. השקעת המאמץ מאותתת לדובר בשיחה שהוא בעל ערך ושדבריו חשובים וראויים להישמע. כאשר בני אדם נפגשים, מדברים ומקשיבים זה לזה הקשבה כנה – מתפתח דיאלוג. בדיאלוג כזה אנשים יכולים להרגיש ביטחון לבנות גשרים אל האחר, להזמין אותו להיכנס לעולמם הפנימי ולחשוף חלקים נסתרים ורגישים באישיותם – פשוט להיות הם עצמם.

* מעובד על פי קסטרו, ד' (ספטמבר, 2015). הקשבה בעולם של דיבור. אלכסון. אוחזר מ־ alaxon.co.il.

מאמר 2: תשכחו ממה שידעתם: זה המפתח הכי חשוב להשפעה ושכנוע

מאת לירז מרגלית

א. הקשבה לדבריו של האחר היא יכולת שאינה מוערכת מספיק, אף שהיא אחת המיומנויות החשובות ביותר. התוצאות החיוביות של הקשבה כזאת הן מרחיקות לכת בזוגיות, בגידול ילדים, בעבודה, בתפקידי מכירות וניהול וברפואה. אין תחום שבו הקשבה אינה משפרת את הביצועים. בחֲברות שאנשי המכירות שלהן הקשיבו יותר ללקוחות, עלה שיעור המכירות. רופאים שהקשיבו למטופלים שלהם, היו חשופים פחות לתביעות רשלנות. חוקרים שהקשיבו יותר לנחקרים, חילצו מהם מידע רב יותר. על פי נתונים, הישגיהם של תלמידי בתי ספר שבהם דיווחו המורים על הקשבה מצד המנהלים – טובים יותר.

ב. כיום, בעידן הדיגיטלי, אנשים בטוחים שהם הצליחו לאמץ לעצמם מיומנות של מוּלְטִיטַסְקִינְג(1) – להקשיב למישהו ובתוך כך לגלול ברשת החברתית ולקרוא הודעות. אבל מחקרים מוכיחים שזה בלתי אפשרי. אי אפשר להיות נוכחים באמת ולהקשיב באמת ובו בזמן להתעסק בטלפון.

ג. אולי תופתעו, אבל נמצא גם שהקשבה היא הדרך הטובה ביותר לשנות את עמדתו של הדובר. רק כשאדם מרגיש שאתם מקשיבים לו באמת ולא רק מחכים שהוא יסיים לדבר כדי שיגיע תורכם לדבר, רק אז הוא יהיה מוכן להקשיב לכם באמת ולשקול ברצינות את עמדתכם. מה שעומד בבסיס העניין הזה הוא עקרון ההדדיות. על פי עיקרון זה, יש לנו צורך בלתי נשלט להגיב באותו מטבע. למשל, אם מחמיאים לנו, נרגיש צורך להחמיא בחזרה. הקשבה היא המַתנה הטובה ביותר שנוכל לתת, ולכן אם נקשיב למישהו באמת, הוא ירגיש צורך להקשיב לנו באמת. זה המפתח לשינוי עמדות.

ד. נוסף על כך, ההקשבה לאדם מסייעת לו לגבש באופן ברור את הדעה שלו משום שכאשר האדם מדבר הוא מבין טוב יותר את עצמו ואת דבריו. בעת הקשבה אמיתית הדוברים מגיעים לתובנות חדשות ומגבשים את תפיסותיהם.

ה. כאשר אנחנו מקשיבים באמת, אנחנו תמיד לומדים משהו חדש. אני מתבוננת באנשים במהלך דיונים, ולכאורה נראה שהם מקשיבים, אך למעשה הם מקשיבים רק כדי להגיב על מה שנאמר בדיון, הם חושבים על התגובה שלהם, ואינם מקשיבים כדי ללמוד. כל אחד יכול ללמד אותנו משהו חדש, אם רק נלמד להקשיב.

ו. הקשבה היא מיומנות לא פשוטה כי היא דורשת מאיתנו להתרכז רק בדבר אחד, אבל כיום אנחנו רגילים לפצל את הקשב שלנו לדברים רבים כל כך. גם כשאנשים מקשיבים, ניכר שהם לא לגמרי מרוכזים בדברי האדם שמולם.

ז. גם הבעת הזדהות היא לעיתים מכשול בדרך להקשבה. לכן אם מישהו מספר לכם כמה כאב לו כשהכלב שלו נדרס, אל תמהרו להביע הזדהות – אל תספרו על הכאב שלכם, גם אם הייתה לכם חוויה דומה. זה לא יעיל, כי במקום להתמקד בכאב שלו – אתם מטים את השיחה אליכם.

ח. שיחה היא לא תמיד בָּמה כדי להראות כמה אתם מדהימים. לא כל שיחה היא הזדמנות לקידום עצמי או לאזכור הישגים. כל אלה אינם מאפשרים לנהל שיחה אותנטית. רק אם נהיה מוכנים לוותר על המקום הזה – נוכל להתחיל להקשיב לאדם שמולנו ולראות אותו באמת.

(1) מולטיטסקינג – ריבוי משימות. מושג הנוגע ליכולת למקד את הקשב בכמה משימות בעת ובעונה אחת.

* מעובד על פי מרגלית, ל' (מאי, 2024). תשכחו ממה שידעתם: זה המפתח הכי חשוב להשפעה ושכנוע. מעריב. אוחזר מ־maariv.co.il.

מאמר 3: כך תהפכו למקשיבים טובים יותר

מאת יהודית כץ

א. אני מניחה שלכל אחד יש חבר אחד טוב שניחן ביכולת הנפלאה להקשיב. שיחה עימו אינה דומה לשאר השיחות היום־יומיות שלכם, יש בה משהו שאינכם יכולים להסביר במילים. התחושה הנהדרת הזאת, שלמילים שלכם יש משמעות, גורמת לכם להרגיש מוערכים, מובנים, אהודים ומוּכלים. הסופר אשכול נבו תיאר זאת בספרו "נוֹיְלַנְד": "מעטים מקשיבים באמת. רבים מכינים בקרבם את המשפט הבא עוד לפני שסיימת את שלך. אחרים – מחשבותיהם נודדות, עיניהם ממשיכות לבהות בך, אבל ניצוץ הקשב כבר אבד".

ב. חוקרים הצליחו לזהות שלושה רכיבים של הקשבה טובה: תשומת לב מרבית של המקשיב לדבריו של הדובר, הבנה והזדהות רגשית עם הדובר והיכולת של המקשיב להיות לא שיפוטי כלפי דבריו של הדובר.

ג. הקשבה אינה משימה קלה. נהוג להאשים את אורח החיים שלנו בחוסר היכולת להקשיב לאנשים סביבנו: האפליקציות המתריעות כל העת, קצב החיים המהיר והלחץ המאפיין את חיי היום־יום. אבל גם במציאות ללא רעשי רקע כלל תגלו שאתם בכל זאת מתקשים להקשיב. הקפדה על שקט מוחלט אינה הופכת אותנו למקשיבים טובים יותר. נוסף על הסחות הדעת החיצוניות פעמים רבות נסבול גם מ"זוללי קשב" פנימיים: חוסר סבלנות, הקשבה סלקטיבית, רגשות המתעוררים בדיון בנושאים טעונים, נטייה להגיב מהר, שיפוטיות או נטייה להציע פתרונות גם כשלא ביקשו זאת מאיתנו. כל אלה הופכים את משימת ההקשבה למשימה מאתגרת מאוד.

ד. אומנם הקשבה היא משימה לא פשוטה, אבל מי שמצליח להקשיב באמת, זוכה לתגמול תמורת המאמץ. למשל, לאנשים שמקשיבים טוב יותר מאחרים, יש ביצועים טובים יותר בעולם העבודה. כך נציגי מכירות שהקשיבו זמן רב יותר ללקוחותיהם, מכרו הרבה יותר.

ה. להקשבה יש גם יתרונות עבור הדובר. כאשר בדקו אנשים לאחר אסון, נמצא כי רמת הדיכאון של האנשים שדיברו על האסון וזכו להקשבה, הייתה נמוכה מזו של אלה שלא זכו להקשבה.

ו. יש אנשים שכמעט בלתי אפשרי להגיע איתם להסכמה. אולם מתברר שכל מה שאתם צריכים כדי לשכנע מישהו או לגרום לו לראות את העולם מנקודת מבטכם, הוא רצון להקשיב לו. הקשבה לעמדתו של האחר נותנת לו הזדמנות לבדוק את עמדתו ולחשוב עליה שוב. ואילו כשאנו עסוקים בהתנגחות הדדית, אנחנו מתבצרים איש־איש בדעותיו, וכל ניסיון להידברות או לתקשורת נידון לכישלון.

ז. אז כיצד תהפכו למקשיבים טובים יותר? עשו בדיוק מה שאתם עושים כשאתם רוצים להשתפר בספורט או בקריאה – הקצו זמן לתרגול ולאימון. אומנם אנחנו לא יכולים להכריח אחרים להקשיב לנו, אבל אנחנו בהחלט יכולים לבחור להקשיב לאחרים.

* מעובד על פי כץ, י' (ינואר, 2017). כך תהפכו למקשיבים טובים יותר. הארץ. אוחזר מ־ haaretz.co.il.