שאלה 4 (24 נקודות)

קראו פסוקים א'–ז'.
הביאו <u>שתי</u> הוכחות מפסוקים שונים המעידות כי אלוהים דורש שמערכת היחסים בינו ובין העם תהיה מבוססת על נאמנות מוחלטת אליו. הסבירו את דבריכם. (5 נקודות)

קראו פסוקים א'–ז'.
קראו את פסוק ז' שלפניכם.
לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.
יש המפרשים את המילה "לַשָּׁוְא" בפסוק זה במובן של שקר, ואילו אחרים מפרשים אותה במובן של חינם.
הסבירו את האיסור על פי <u>אחד</u> מן הפירושים למילה "לַשָּׁוְא". (3 נקודות)

קראו פסוקים ח'–י"ד (מן המילים "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" ועד המילים "וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ").
בעשרת הדיברות יש חוקים העוסקים במשפחה באופן ישיר ובאופן עקיף.
קראו את פסוק י"ב שלפניכם (מן המילים "כַּבֵּד אֶת" ועד המילים "נֹתֵן לָךְ").
על פי פסוק זה, הסבירו כיצד בתיאור הגמול בא לידי ביטוי העיקרון של "מידה כנגד מידה". בססו את דבריכם על הכתוב. (4 נקודות)

קראו פסוקים ח'–י"ד (מן המילים "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" ועד המילים "וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ").
בעשרת הדיברות יש חוקים העוסקים במשפחה באופן ישיר ובאופן עקיף.
ציינו דיבר אחד נוסף הקשור במשפחה, והסבירו את תרומתו לחיים המשפחתיים.
בססו את דבריכם על הכתוב. (4 נקודות)

קראו פסוקים י"ג–י"ד (מן המילים "לֹא תִרְצָח" ועד המילים "וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ") וגם את הפירוש של קאסוטו שלפניכם.
ולא פחות חשובים החידושים שבחלק השני, שבו המצוות שבין אדם לחברו. איסורים מעין אלה כבר היו ידועים
ומקובלים מחוץ לישראל. לא בתוכן שלהם יש חידוש, אלא בעצם הכנסת איסורים אלה להקדמה לכריתת הברית.
זו הצהרה חגיגית בנוגע לחיובים [לחוקים] הראשיים המוטלים על האדם כלפי רעהו, והיא קובעת שחוקים אלה
חשובים באותה מידה כמו החוקים שבין האדם ובין בוראו.
(מעובד על פי פירוש קאסוטו, בתוך מ"ד קאסוטו, פירוש על ספר שמות, תשמ"ח, עמ' 165–166)
על פי קאסוטו, מהי התפיסה החדשה בנוגע למעמדן של המצוות שבין אדם לחברו, ועל מה הוא ביסס את דבריו? הסבירו את דבריכם. (5 נקודות)

קראו פסוקים י"ג–י"ד (מן המילים "לֹא תִרְצָח" ועד המילים "וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ") וגם את הפירוש של קאסוטו שלפניכם.
ולא פחות חשובים החידושים שבחלק השני, שבו המצוות שבין אדם לחברו. איסורים מעין אלה כבר היו ידועים
ומקובלים מחוץ לישראל. לא בתוכן שלהם יש חידוש, אלא בעצם הכנסת איסורים אלה להקדמה לכריתת הברית.
זו הצהרה חגיגית בנוגע לחיובים [לחוקים] הראשיים המוטלים על האדם כלפי רעהו, והיא קובעת שחוקים אלה
חשובים באותה מידה כמו החוקים שבין האדם ובין בוראו.
(מעובד על פי פירוש קאסוטו, בתוך מ"ד קאסוטו, פירוש על ספר שמות, תשמ"ח, עמ' 165–166)
כיצד מתפרש הציווי "לֹא תִרְצָח" לפי התפיסה החדשה שעליה דיבר קאסוטו? הסבירו את דבריכם. (3 נקודות)