בתרשים 1 מוצגת מערכת צירים ושני מטענים נקודתיים חיוביים q ו-Q.
בתרשים 1 מוצגת מערכת צירים ושני מטענים נקודתיים חיוביים q ו-Q.
המטענים ממוקמים לאורכו של הציר האנכי (ציר y), כל אחד במרחק d מראשית הצירים O . נתון: Q > q . בשאלה כולה יש להזניח את השפעת כוח הכבידה.
שני מטענים נקודתיים חיוביים q ו-Q על הציר האנכי (ציר y), כל אחד במרחק d מראשית הצירים O
בשאלה כולה מזניחים את השפעת כוח הכבידה
בתרשים 2: מטען Q ממוקם בנקודה (0,6cm) ומטען q בנקודה (0,-6cm); Q=6·10^-10 C
בצירים שבתרשים 2, המרחק בין כל שתי שנתות סמוכות מייצג מרחק של 2cm
פוזיטרון (e+): q_e+ = +1.6·10^-19 C, m_e+ = 9.11·10^-31 kg, מהירות בראשית הצירים O: v_O = 5.2·10^6 m/s (נתון לסעיף ד)




בטאו את גודל השדה החשמלי הנוצר בראשית הצירים, O, באמצעות הפרמטרים d, Q, q וקבועים פיזיקליים בהתאם לצורך. ציינו את כיוון השדה.
הפוטנציאל באין־סוף נבחר להיות אפס. האם יש נקודה כלשהי במרחב (מלבד באין־סוף) שבה הפוטנציאל החשמלי שווה לאפס? אם כן – בטאו את המיקום של נקודה זו. אם לא – הסבירו מדוע.
בתרשים 2 מוצגים קווים המְתָארים משטחים שווי פוטנציאל של מערכת המטענים. ערך הפוטנציאל של כל קו מסומן בתרשים באמצעות חץ. בצירים שבתרשים, המרחק בין כל שתי שנתות סמוכות מייצג מרחק של 2cm . מטען Q ממוקם בנקודה (0,6cm) ומטען q בנקודה (0,-6cm), כמתואר בתרשים 2. נתון: Q=6·10^-10 C .
סעיף ג. היעזרו בתרשים 2 וחשבו את הגודל של המטען q . פרטו את חישוביכם.
מעניקים לחלקיק חיובי (פוזיטרון, המסומן e+), הנמצא בראשית הצירים O, מהירות שגודלה v_O=5.2·10^6 m/s . נתון: מסתו של פוזיטרון m_e+=9.11·10^-31 kg , מטענו q_e+=+1.6·10^-19 C . הפוזיטרון נע במסלול כלשהו בהשפעת הכוחות החשמליים המופעלים עליו על ידי המטענים q ו-Q, ובמהלך תנועתו הוא חולף בנקודה B הנמצאת על אחד הקווים שווי הפוטנציאל, כמתואר בתרשים 2.
סעיף ד. חשבו את גודל המהירות של הפוזיטרון, v_B, בחלופו בנקודה B .
בתרשים 3א מוצגת שושנת כיוונים ובה שמונה כיוונים (1–8).
סעיף ה. היעזרו בתרשים 3ב וקבעו איזה מן הכיוונים 1–8 מתאים בקירוב לתיאור כיוון התאוצה של הפוזיטרון בחלופו בנקודה B . נמקו את קביעתכם.
שאלות ותגובות על השאלה
🎓 לא הבנתם משהו? קבלו הסבר נוסף ממרצה
שאלו כאן — ותקבלו מענה מוסמך.