פרק שני – לאומיות וציונות (33 נקודות)
פרק שני – לאומיות וציונות (33 נקודות)
אם בחרתם בפרק זה, ענו על אחת מן השאלות 4–6.
שימו לב: יש לבחור בשניים מן הפרקים השני, השלישי והרביעי, ולענות על שאלה אחת בכל פרק שבחרתם.
שאלה 6 — התנועות הלאומיות – גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
שאלה 6 · סעיף א (16 נקודות)
– בחרו בתנועה לאומית שפעלה ב<u>אחת</u> מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה, והסבירו כיצד השפיעה (עיכבה <u>או</u> סייעה) <u>אחת</u> מן המעצמות על המאבק של תנועה זו.
– הסבירו גורם אחר שהשפיע על המאבק של התנועה הלאומית שבחרתם.
שאלה 6 · סעיף ב (17 נקודות)
לפניכם קטע מקור ממאמר שכתב דוד בן־גוריון אחרי הצהרת בלפור.
אחרי 35 שנים של מפעל חלוצי בארץ, שהוכיח את כישרון העם העברי לקומם [לשקם] את הריסות ארצו; אחרי 20 שנים של הסברה לאומית מדינית אשר גילתה לעולם את שאיפת העם היהודי למולדתו, הכריזה האדירה שבמדינות העולם שהיא מכירה רשמית בקיום האומה העברית ומתחייבת לסייע להקמת הבית הלאומי שלה בארץ־ישראל.
אנגלייה לא החזירה לנו את הארץ, דווקא עכשיו, ברגע של שמחת הניצחון הגדולה. יש להדגיש דבר זה בתוקף מיוחד: אין בכוחה של אנגלייה להחזיר לנו את הארץ. ולא מפני שהארץ אינה ברשותה או עדיין אינה ברשותה. גם לאחר שכל הארץ, מבאר שבע ועד דן, תיכבש בידי אנגלייה – הארץ לא תשוב להיות שלנו רק משום שאנגלייה הסכימה לכך, ולו גם באישור כל שאר המדינות. אין ארץ נקנית לעם אלא בייסורי עבודה ויצירה, מאמצי בניין והתיישבות.
אנגלייה הגדילה לעשות: היא הכירה בקיומנו כאומה ואישרה את זכותנו לארץ. העם העברי בעצמו חייב להפוך זכות זו לעובדה חיה וקיימת, חייב בגופו ובנפשו, באונו ובהונו [בכוחו ובכספו] להקים את ביתו הלאומי ולבצע את גאולתו הלאומית עד תומה.
(מעובד על פי: ד' בן־גוריון, "עם הצהרת אנגליה", 14 בנובמבר 1917, בתוך: ממעמד לעם, עם עובד וקרן הנגב, 1974, עמ' 18)
– על פי קטע המקור, מהו ההישג לעם היהודי בפרסום הצהרת בלפור?
– לטענת בן־גוריון המוצגת בקטע, כיצד תרמה הפעילות של התנועה הציונית להישג זה? על פי מה שלמדתם, נמקו את טענתו באמצעות <u>שתי</u> פעולות של התנועה הציונית – כל פעולה מתחום אחר.
שאלות ותגובות על השאלה
🎓 לא הבנתם משהו? קבלו הסבר נוסף ממרצה
שאלו כאן — ותקבלו מענה מוסמך.