פרק שני — לאומיות וציונות (25 נקודות)

ענה על <u>אחת</u> מן השאלות 4-6.
שים לב: מן השאלות שתבחר לענות עליהן בחלק זה, חובה לבחור לפחות שאלה <u>אחת</u> שיש בה מקור.

שאלה 4 — מקור — לאומיות ותוכנית אוגנדה

לפניך קטע ממאמר שכתב זאב ז'בוטינסקי בשנת 1905. ז'בוטינסקי היה מנהיג ציוני והוגה דעות.

[...] ההיסטוריה של עם ישראל מתחילה ומסתיימת בארץ־ישראל, ואילו כל אשר בא אחרי כן לא היה אלא מה שעמים אחרים עוללו ליהודים.

[...] ציירו נא לעצמכם לרגע, שחלפו עשר שנים מאותו יום, בו קיבל הקונגרס [הציוני] [...] את אוגנדה, ושם כבר נעשה דבר מה, ולפתע פתאום הסולטן [העותמאני] מסכים [...] דבר זה אינו מן הנמנע, סולטן חדש עלול לעלות על כיסא המלוכה, או אולי תשפיע בפשטות דוגמת אנגליה, אשר ראתה יתרון לעצמה לתת מקלט ליודנשטט [מדינת יהודים]... מה יהיה אז? הלקבל או לא לקבל? מצד אחד, חבל לוותר על ההתחלות שנוצרו באוגנדה, הושקעו כספים ומאמצים, ועתה יהיה כל זה לזרים. אך מצד שני, במקרה מעין זה כבר לא יוכלו למנוע את ההתפרצות הממשית של האהבה העתיקה לארץ־ישראל.

[...] מסלול נדודינו, בו עברנו, בשמה של ארץ־ישראל, המסלול שמִן הצעד הראשון ועד לאחרון בו היה כולו פולחן קודש לארץ־ישראל. מסלול זה יוכל להגיע אל קיצו רק בארץ־ישראל. אם נסור ממסלול זה — נרד מפסי ההיסטוריה.

(ז' ז'בוטינסקי, " 'על הטריטוריאליזם', 1905", בתוך ש' קולת [עורכת], הרעיון הציוני והקמת מדינת ישראל, מעלות, תשמ"ה, עמ' 50-51)