"מחרוזת מיוחדת" היא מחרוזת שבה כל התווים הזהים שבה מופיעים ברצף אחד (כולל מחרוזת ריקה, וכולל מחרוזת ללא תווים זהים).

דוגמאות ל"מחרוזות מיוחדות": "ccabbb", "aaaa", "a", "*&＄", "**1zz" (הסימן ＄ מייצג כאן את סימן הדולר שבשאלון).

דוגמאות למחרוזות שאינן "מחרוזות מיוחדות": "aba", "aabcb", "**33%3".

נתונה המחלקה MyString, ולה תכונה יחידה: str — מחרוזת.

לפניך ממשק חלקי של המחלקה MyString. יש להשתמש בפעולות בממשק המחלקה בלבד, ללא צורך לממש אותן:

לפניך כותרת של הפעולה החיצונית special:

public static MyString special(MyString ms)

הפעולה special מחזירה עצם חדש מטיפוס MyString, שהתכונה שלו, str, היא ה"מחרוזת מיוחדת" המורכבת מכל התווים שבתכונה str של העצם ms.

לדוגמה: בעבור העצם ms שלפניך, שבו מחרוזת רגילה "babca":

הפעולה special תחזיר עצם חדש, שבו "מחרוזת מיוחדת": "bbaac".

הערות:

• אין צורך לשמור על סדר התווים במחרוזת str בעצם ms.
• אין חשיבות לסדר התווים בעצם החדש, כל עוד נשמרת ההגדרה של "מחרוזת מיוחדת".

ממש את הפעולה החיצונית special. ממש את הפעולה special באמצעות פעולות ממשק המחלקה MyString בלבד. אין להוסיף פעולות למחלקה MyString, גם לא get ו-set.

public class MyString
{
    private string str;
    // הממשק הנתון (לא לממש, להשתמש בלבד):
    // public MyString()
    // public int CountChar(char ch)
    // public void RemoveChar(char ch)
    // public void AppendChar(char ch)
    // public char FirstChar()
    // public bool IsEmpty()
}

איור נתון-מול-מוחזר: תיבת עצם ms מצביעה על עצם MyString עם התכונה str="babca"; תיבה שנייה מציגה עצם MyString חדש שהתכונה str שלו היא "bbaac" (תוצאת special). איור InDesign נקי (וקטורי, לא סרוק-יד) — שתי תיבות מלבניות עם שדה str מוצג בתוכן, וחץ הצבעה מהמשתנה ms לעצם הראשון.

ms --> [MyString | str: "babca"]

special(ms) --> [MyString | str: "bbaac"]  (עצם חדש, לא אותו עצם)