לפניך השפות הרגולריות L1={a^(2n)|n≥0} (מעל האלף-בית {a}) ו-L2={b^(2n+1)|n≥0} (מעל האלף-בית {b}). נתונה השפה L מעל {a,b}: L={a^n b^k | n≥0, k≥0, (n זוגי וגם k אי-זוגי) או (n אי-זוגי וגם k זוגי)}.
לפניך השפות הרגולריות L1={a^(2n)|n≥0} (מעל האלף-בית {a}) ו-L2={b^(2n+1)|n≥0} (מעל האלף-בית {b}). נתונה השפה L מעל {a,b}: L={a^n b^k | n≥0, k≥0, (n זוגי וגם k אי-זוגי) או (n אי-זוגי וגם k זוגי)}.
סעיף א
הוכח, באמצעות השפות L1 ו-L2 בלבד ובאמצעות תכונות סגירות בלבד, שהשפה L שהוגדרה היא רגולרית.
סעיף ב
בנה אוטומט סופי דטרמיניסטי שלא בהכרח מינימלי, שיקבל את השפה L.
שאלות ותגובות על השאלה
🎓 לא הבנתם משהו? קבלו הסבר נוסף ממרצה לתכנות
שאלו כאן — ותקבלו מענה מוסמך.