אתם מתרגלים שאלה מתוך עברית במכינה הטכנולוגיתמבחן 2025 · קיץ מועד ב · שאלה 2כל שאלות המבחן ←
הבנת הנקרא›איתור מידע וביסוס מן הטקסט

חלק ב – הבנת הנקרא (40 נקודות)

קראו את הטקסט וענו על השאלות שאחריו.

מים + חשמל + חיידקים = אוכל מאת רן בן מיכאל, 2019, זווית בחינוך

מיזם טכנולוגי חדש מקווה לחולל מהפכה בשוק המזון ולייצר חלבון למאכל בדרך יצירתית שתפחית משמעותית את הפגיעה בסביבה

פסקה א תחום הקלינטק בסקנדינביה זוכה לצמיחה בשנים האחרונות. השילוב בין מודעות ציבורית למשבר הסביבתי העולמי ובין זמינות השקעות מהאיחוד האירופי מאפשר לרעיונות חדשים להתפתח. אחד המעניינים שבהם בעל פוטנציאל מהפכני, לפחות בתיאוריה, הוא סטארט־אפ (חברת הֶזְנֵק) ביוטכנולוגי מפינלנד שמצא דרך לייצר חלבון למאכל מפחמן דו־חמצני – מאוויר, ממים ומחשמל.

פסקה ב המיזם שנקרא "סוֹלָר־פוּדְס" יצא לדרך בהשקעה של כשני מיליון אֵירוֹ כדי לפתח תהליך שיתמודד בצורך לנתק חלק מסוים מייצור המזון מההשפעות הסביבתיות השליליות של החקלאות, ובתלות של הייצור החקלאי באקלים משתנה.

פסקה ג מנוע של שינוי אקלים החקלאות היא אחד המנועים העיקריים של שינוי האקלים: התשומות העיקריות לחקלאות, כלומר, המשאבים הבסיסיים והחיוניים ביותר לגידול חקלאי – קרקע ומים – מתכלות, כמעט כל קרקע הראויה לעיבוד חקלאי כבר מנוצלת, ומלאי המים המתוקים הזמינים לשימוש חקלאי – מוגבל. תשומות אחרות – חומרי הדברה, דשנים, אנטיביוטיקה שנמצאת בשימוש במשק החי – מסבות נזק לסביבה ולבריאות הציבור, ותהליכי הייצור שלהן כרוכים אף הם בפליטות משמעותיות של גזי חממה.

פסקה ד את עיקר הנזק מסב גידול בעלי חיים לבשר, בין השאר משום שגם עבורם יש לגדל מזון רב. רק כ־17 אחוז מהקלוריות שצורכים בני אדם מסביב לעולם מושגות מבשר וחלב, אבל גידול בעלי חיים תופס שמונים אחוז מהקרקע לחקלאות, בעיקר לצורך גידול מזון לבעלי החיים ולמרעה. אוכלוסיית העולם עדיין גדלה בקצב של מיליארד בני אדם נוספים בכל 12 שנה, וכדי להמשיך להתקיים יהיה צריך להאכיל פיות רבים נוספים.

פסקה ה פתרון פורץ דרך המערכת שפיתח המיזם הפיני החדש מנותקת לחלוטין מהקרקע. מתרחש בה תהליך הדומה למבשלת בירה, אלא שבמקום סוכר ושמרים, התהליך המקביל לתסיסה מתרחש על ידי חיידקים שניזונים ממימן. המימן מופק באמצעות אלקטרוליזה של מים – העברת זרם חשמלי במים באמצעות אלקטרודות ופירוק המים לחמצן ומימן, וגם מפחמן דו־חמצני וחנקן שנספח מהאוויר. לכך מוסיפים ויטמינים ומינרלים שמסייעים למיקרו־אורגניזמים לייצר תכולת חלבון גבוהה. ייבוש הנוזל בסוף התהליך מותיר אבקה דמוית קמח, הנקראת "סוליין", שמכילה חמישים אחוז חלבון, 25-20 אחוז פחמימות וחמישה עד עשרה אחוזים שומן. על פי פרסומי החברה, התהליך יעיל לפחות פי עשרה בניצול מים וקרקע מאשר גידול סויה.

פסקה ו נקודה מעניינת נוספת היא שיש מספר גדול של מיקרו־אורגניזמים כאלו, שהם מקור בלתי נדלה לייצור סוגי חלבון שונים בעלי איכויות תזונתיות רבות, למשל הרכבים שונים של חומצות אמינו – יחידות בסיס שמהן מורכבים החלבונים, חלק מהן נחשבות לחיוניות מפני שגופנו אינו יודע לייצרן.

פסקה ז לעומת הפוטנציאל הגדול שטמון לכאורה בפיתוח החדש, החקלאות העכשווית אינה מגוונת כלל: אנו מכירים כמעט 300 אלף מיני צמחים אכילים, אבל רק 150–200 מהם מגודלים בצורה מסחרית. 17 מינים – בסך הכול 12 צמחים ו־5 בעלי חיים – תורמים 75 אחוז מהיקף הייצור, ושלושה מיני צמחים תורמים שישים אחוז מהקלוריות שלנו – תירס, אורז וחיטה.

פסקה ח מחיר שווה לכל נפש? קילוגרם אחד של אבקת "סוליין" אמור לספק את צריכת החלבון של שבעה עד עשרה אנשים ביום. החברה צופה כי המחיר לצרכן יהיה תחרותי יחסית למזונות אחרים, וזוהי נקודת המפתח: כדי להתמודד עם משבר המזון יש לספק מזון בר השגה גם מבחינת עלויות. על פי פרסומים והצהרות החברה, מחיר המוצר עתיד לעמוד על חמישה אירו שזה בערך עשרים שקל לקילו. זה אולי נשמע יחסית זול, אך כדאי לזכור שזו גם המשכורת היומית של כחצי מאוכלוסיית העולם נכון ל־2015.

פסקה ט אם וכאשר יקבל המוצר של "סולר־פודס" את אישור הסוכנות האירופית לבטיחות מזון, הוא יעבור למפעל ייצור שמתוכנן להפיק מזון בהיקף של חמישים מיליון ארוחות בשנה. מפעל ההרצה הנוכחי (פיילוט) של החברה מוזן מחשמל המיוצר בתחנה הידרו־אלקטרית המייצרת חשמל מזרימת מים, שכמו כל שיטה מודרנית להפקת אנרגיה איננה נטולת השפעות סביבתיות. ככל שהחשמל שיצרוך מפעל הייצור העתידי יופק ממקורות זולים ומתחדשים כמו שמש, רוח, מים וכו' – התועלות של המערכת רק יגדלו, השפעותיה הסביבתיות יצטמצמו, ועלויות הייצור עשויות לרדת גם הן.

פסקה י אבקה לחלל לאבקת החלבון, שהיא גם טבעונית, יש יתרון נוסף: בגלל הניתוק מהתלות בקרקע, התהליך הזה יכול להתרחש גם בחלל ולספק מזון לאסטרונאוטים. ואכן, סוכנות החלל האירופית רוצה להשתמש בטכנולוגיה בטיסות למאדים, והמיזם הוא חלק מהחממה העסקית של הסוכנות. ייתכן שהפתרון הזה יוכל בזכות התשומות הצנועות והניתוק מהצורך בקרקע, לספק מזון במקומות שאינם ראויים לעיבוד חקלאי על כדור הארץ. אם החברה תצלח את מבחן הרגולציה, את הבטחותיה לייצר בעלות נמוכה יחסית לקילוגרם חלבון מן החי ואת בחירת הציבור – אולי האבקה הזו תהפוך לפתרון של ממש בדרך לתעשיית מזון חדשה.

ענו על חמש מתוך השאלות 1–6 (ערך כל שאלה – 8 נקודות). כל השאלות מתייחסות למאמר, אלא אם נכתב אחרת.

סעיף א

(8 נק') מה הוא המוצר הסופי של התהליך שמתאר המאמר, ומה הרכבו התזונתי?

סעיף ב

(8 נק') לפי המאמר, ציינו ארבע סיבות לכך שגידול בעלי חיים לבשר פוגע בסביבה.

סעיף ג

(8 נק') מה ההבדל בין גידול חלבון בשיטה של "סולר־פודס" לבין חקלאות מסורתית?

סעיף ד

(8 נק') המאמר מציג יתרונות רבים לטכנולוגיה החדשה. מבין האתגרים שלפניכם, בחרו בשני אתגרים פוטנציאליים שעלולים להתעורר ביישום הטכנולוגיה הזו בקנה מידה רחב ונמקו את בחירתכם.

אתגרים אפשריים (כתבו על שניים מהם): א. עלות אנרגיה גבוהה לתהליך האלקטרוליזה ב. הצרכנים מקבלים מזון מלאכותי ג. הגבלות רגולטוריות ד. השפעה על תעשיית החקלאות המסורתית

סעיף ה

(8 נק') א. מה משמעות הביטוי "פורץ דרך" בפסקה ה? ב. "מתרחש בה תהליך הדומה למבשלת בירה..." (פסקה ה) למה מתייחסת המילה "בה"?

סעיף ו

(8 נק') כתבו את התשובה הנכונה: מה משמעות הביטוי "מנוע של שינוי אקלים" (פסקה ג)?

שאלות ותגובות על השאלה

🎓 לא הבנתם משהו? קבלו הסבר נוסף ממרצה

שאלו כאן — ותקבלו מענה מוסמך.

🎓 מרצה עונה כאן — תקבלו מענה מקצועי