פרק רביעי – סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל (33⅓ נקודות)

שאלה 10 · סעיף א (15 נקודות)

הסבירו <u>שלושה</u> גורמים לתהליך הדה־קולוניזציה: גורם אידאולוגי, גורם כלכלי וגורם פוליטי.
הציגו <u>אחד</u> מן המאפיינים של תהליך הדה־קולוניזציה.

שאלה 10 · סעיף ב (18⅓ נקודות)

לפניכם קטע מקור מתוך תזכיר ששלח ראש הקהילה היהודית בבגדד שבעיראק אל ממשלת עיראק ב־28 באוקטובר 1949.

סודי

הוד מעלתו סגן ראש הממשלה ושר הפנים בפועל,

בהתייחסות לשיחה שבעל פה אני מקווה שהתזכיר הזה יסייע לשפוך אור על המצב הנוכחי שבו נתונה הקהילה היהודית בעיראק, ועל הסיבות להרגשת החרדה האופפת אותה. אנו תקווה שחוכמתה ותבונתה של הממשלה הנכבדה יעמדו לה לחיסול סיבות ההרגשה הזאת, ולהחזרת העניינים למהלכם הטבעי.

הסיבות העיקריות נעוצות, לאמיתו של דבר, בהגבלות הרבות אשר הוטלו בזו אחר זו על העיראקים היהודים במשך 18 החודשים האחרונים – דבר שהפך את חייהם לקשים ביותר ודחף את רובם הגדול להביט בייאוש אל העתיד.

הקהילה היהודית בעיראק, אשר נודעה במשך 2,400 שנות חייה בעיראק בדבקות בארץ הזאת ובנאמנות ללא רבב, הייתה בטוחה כי פרוץ המלחמה [מלחמת העצמאות] לא ישפיע על קיומה או יפגום דבר מזכויותיה וחירותה המובטחות בחוקה – כל עוד היא ממלאת את חובתה תוך דבקות בחוקים ונאמנות לארץ.

אבל התקוות האלה, לצערנו, נכזבו כולן. בגלל המלחמה הזאת נפגעה הקהילה ונקלעה למצב שאין לקנא בו, כשכל חטאה הוא היותה קהילה יהודית. ואף על פי כן רבים מבין הנבונים המשיכו להאמין ולצפות שבסופו של דבר העניינים ישובו למהלכם התקין, אולם גל נוסף של אכזבה הציף את כולם כאשר הסתבר כי הפסקת הקרבות לא שמה קץ [סוף] לסבלותיה של הקהילה. אדרבה – המצור סביבה נמשך עד כי רוב בניה, בגלל המצוקה שממנה [הם] סובלים במחייתם ובענייניהם האחרים, חדלו לתת אוזן לעצת הנבונים ובעלי הדעה בקהילה ולהבטחות כי הישועה קרובה.

[...] מכל מקום אנו סבורים כי פתרון המשבר הזה עודנו, כפי שהיה, תלוי בתבונתה של הממשלה העיראקית הנכבדה ובאופן שבו [היא] תכלכל את מעשיה. הסרת ההגבלות שהוטלו על חירותם של העיראקים היהודים, הנהגת שוויון בינם לבין יתר בני הארץ והענשת העבריינים שביניהם בהתאם לעקרונות הצדק ועל פי החוקים הנהוגים – כל אלה עשויים להחזיר את העניינים למהלכם התקין, ולהשיב את הביטחון והשלווה אל נפשות מאה ועשרים אלף עיראקים יהודים, אשר הצטיינו מאז ומתמיד באהבת הסדר, משמעת לחוק, שקידה בעבודה, נאמנות למולדתם העיראקית ודבקות בכתר ההאשמי האהוב.

מיטב ההערכה להוד מעלתכם.

ראש הקהילה היהודית בבגדד

(מעובד על פי: ש' קולת [עורכת], הקיום היהודי בתפוצות במאה העשרים, האגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך ומעלות, תשנ"ד, עמ' 246–247)

– הסבירו <u>שני</u> גורמים, גורם אחד לפחות על פי קטע המקור, שהשפיעו על מצב היהודים בארצות האסלאם משנות הארבעים עד סוף שנות השישים של המאה ה־20.
– הציגו <u>שתיים</u> מדרכי התגובה של היהודים על מצבם: דרך <u>אחת</u> שבאה לידי ביטוי בקטע המקור, ודרך <u>אחת</u> נוספת.