תרשים המבנה (א') ואז מעקב מלא (ב') אחרי אותו קוד בדיוק — משלב מונים סטטיים חוצי-עצמים, סדר-קריאה של super בבנאים, והבדל מכריע בין פעולה שכן נדרסת (doIt) לפעולה שלא (print ב-B).

class A
{
    private static int countA = 0;
    protected int n;

    public A(int n1)
    {
        this.n = n1;
        A.countA++;
        Console.WriteLine(A.countA + " " + this.n);
    }

    public int GetN()
    {
        return this.n;
    }

    public virtual void DoIt()
    {
        for (int i = 0; i < this.n; i++)
            Console.Write(i + ",");
        Console.WriteLine();
    }

    public virtual void Print()
    {
        Console.WriteLine(this.n);
    }
}

class B : A
{
    private static int countB = 0;

    public B(int n2) : base(n2)
    {
        B.countB++;
        Console.WriteLine(B.countB + " " + n2);
    }

    public override void DoIt()
    {
        Console.WriteLine("B Does It!");
    }
}

class C : B
{
    private static int countC = 0;
    private A a;

    public C(int n1, int n2) : base(n1)
    {
        this.a = new A(n2);
        countC++;
        Console.WriteLine("C is " + (a.GetN() + this.n));
    }

    public override void Print()
    {
        base.Print();
        this.a.Print();
    }
}

class Test
{
    private A[] arr;

    public Test()
    {
        arr = new A[3];
        arr[0] = new A(4);
        arr[1] = new B(2);
        arr[2] = new C(1, 6);
    }

    public void TestIt()
    {
        for (int i = 0; i < arr.Length; i++)
        {
            arr[i].DoIt();
            arr[i].Print();
        }
    }
}