חלק ב – הבנת הנקרא (40 נקודות)

קראו את הטקסט וענו על השאלות שאחריו.

בשורות טובות לדחיינים כרוניים מאת יאנה שכטרמן ופרופ' אמיר גרינשטיין/ גלובס 29.5.2022 https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001413129

פסקה א מה משותף ללאונרדו דה־וינצ'י, אלברט איינשטיין, תומאס אדיסון ומרגרט אטווד, חוץ מהעובדה שכולם גאונים וחדשנים? כולם גם דחיינים. התפיסה הרווחת היא שדחיינות היא תכונה שלילית שפוגעת בפרודוקטיביות. אולם מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב־Academy of Management Journal מצא כי לדחיית ביצוע המשימות עשויה להיות השפעה מטיבה בהגברת החשיבה היצירתית. החוקרים שין וגראנט מאוניברסיטאות ייל ופנסילבניה מצאו שמידה בינונית של דחיינות בשילוב מוטיבציה להצגת רעיונות חדשים מניבה פתרונות יצירתיים.

פסקה ב תופעת הדחיינות נפוצה הרבה יותר ממה שחשבנו כשהלקינו את עצמנו על עוד משימה שדחינו לרגע האחרון. מחקרים מצאו כי 20% מהאוכלוסייה הכללית ויותר מ־80% מהסטודנטים מתמודדים עם דחיינות ברמות שונות.

פסקה ג נהוג לחשוב על דחיינות כעל כשל ביכולת ויסות עצמי שגורם לביצועים נמוכים בעבודה. אולם החוקרים ערכו שני ניסויים ומצאו אפקט חיובי בהשפעת הדחיינות על היצירתיות, במיוחד בתפקידים מאתגרים שבהם נדרשת חשיבה יצירתית יוצאת מהרגיל. החוקרים מסבירים שדחיינות מספקת לנו זמן חשיבה נוסף שיכול להניב רעיונות חדשניים יותר. בעבר כבר נמצא שהרעיונות הראשונים שעולים הם בדרך כלל הרעיונות הכי קונבנציונליים, ולכן אלו שאינם נוטים לדחיינות עלולים להזדרז ליישם פתרונות לא טובים משום שלא השקיעו די זמן ומאמץ בהבנת הבעיה לעומקה.

פסקה ד מהי מידת הדחיינות "הנכונה"? מידת הדחיינות משתנה מאדם לאדם. מהי מידת הדחיינות הנכונה עבור חשיבה יצירתית? החוקרים ערכו סדרת ניסויים ומצאו את אותו האפקט – מידת דחיינות בינונית בשילוב מוטיבציה להיות יצירתיים מניבה את התוצאות הטובות ביותר.

פסקה ה אבל מהי "מידה בינונית"? לחוקרים דווקא יש הגדרה: מידת דחיינות בינונית היא כשנרשמת התקדמות בביצוע המשימה רק לאחר מחצית הזמן הניתן לביצוע שלה. הדחיינים מנצלים את הזמן שעובר מרגע קבלת המשימה ועד שנרשמת התקדמות לחשיבה אבסטרקטית, מופשטת, על הבעיה ומקורותיה. הזמן שעובר מאפשר גם לגלות מידע חדש – מה שמעלה את הסבירות לחשיבה יצירתית ופרודוקטיבית יותר. דווקא היכולת לייצר מרחק פסיכולוגי מהבעיה, מאפשרת לאמץ נקודות מבט נוספות ומסייעת להבשלת רעיונות יצירתיים יותר.

פסקה ו בניסוי מעבדה ראשון נתבקשו המשתתפים לכתוב תוך 30 דקות הצעה עסקית ליזם שזכה בעשרת אלפים דולר להקמת חברה. בשלב הראשון הם נדרשו לבצע סיעור מוחות כדי להעלות את כל הרעיונות שעולים בדעתם, ואז התבקשו לבחור רעיון אחד שעל בסיסו יכתבו הצעה עסקית. החוקרים ערכו מניפולציה על המשתתפים באמצעות פיתויים שונים המעודדים דחיינות. אחד מהם היה סרטוני וידאו מצחיקים ב־YouTube, פיתוי פופולרי מאוד המעודד דחיינות. בעבר נמצא שעובדים מבלים 77 דקות ביום בממוצע בצפייה בסרטונים שאינם קשורים לעבודה.

פסקה ז בין יעילות ליצירתיות כדי להבדיל בין שלוש רמות של דחיינות – נמוכה, בינונית וגבוהה – הוצג מספר שונה של סרטונים. בדחיינות הנמוכה – סרטון אחד, בדחיינות הבינונית – ארבעה, ובדחיינות הגבוהה – שמונה. לכל המשתתפים היה לינק לסרטוני YouTube נוספים, והחוקרים עקבו אחר דפוסי הצפייה. נוסף על כך, ענו המשתתפים על שאלון לבחינת רמת הדחיינות ומידת המוטיבציה שלהם המבוססת על הנאה ועניין. לאחר שכל המשתתפים הגישו את ההצעות העסקיות שכתבו. דירגו שני מעריכים את רמת היצירתיות של הרעיונות. ניתוח התוצאות הראה כי רמת היצירתיות הגבוהה ביותר נמדדה ברמת הדחיינות הבינונית. מידת היצירתיות ברמת הדחיינות הנמוכה והגבוהה היו דומות ונמוכות יותר.

פסקה ח ניסוי נוסף שערכו החוקרים היה ניסוי שדה. הם אספו מידע מחברת ייצור ומכירת רהיטים בדרום קוריאה. 177 עובדים מילאו שאלון להערכת מידת הדחיינות והמוטיבציה שלהם. המידע נאסף באופן דיסקרטי ממנהליהם שהעריכו את רמת היצירתיות שלהם ואת יעילותם בביצוע משימות. החוקרים הצליבו את המידע וגם כאן הם מצאו כי העובדים בעלי הנטייה הבינונית לדחיינות דורגו גבוה יותר ברמת היצירתיות. עם זאת נמצא כי דחיינות איננה מיטיבה לאיכות ביצוע המשימות. המנהלים דרגו אותם נמוך ביעילות בביצוע משימה כאשר הם דוחים את הביצוע שלה.

פסקה ט מחקרי עבר בניהול זמן אפקטיבי כבר הוכיחו כי יכולות תיעדוף משימות, תכנון ועמידה בזמנים חשובות מאוד עבור יעילות משימתית בעבודה. אולם מחקר זה מציע גישה אחרת: לחשיבה יצירתית שתניב פתרונות יצירתיים נדרש זמן לאיסוף מידע, לחשיבה וליצירת מרחק פסיכולוגי המרענן את נקודת המבט. אלמנטים אלו בשילוב מוטיבציה פנימית גבוהה מאפשרים אינקובציה של רעיונות חדשים והבשלה שלהם לכדי פתרונות מעשיים.

ענו על חמש מתוך השאלות 1–6 (ערך כל שאלה – 8 נקודות). כל השאלות מתייחסות למאמר, אלא אם נכתב אחרת.