פרק ראשון – מלחמת העולם השנייה והשואה (33⅓ נקודות)

שאלה 1 · סעיף א (15⅓ נקודות)

– מדוע התנגדו הנאצים לדמוקרטיה ו/או לקומוניזם? הביאו בתשובתכם <u>שני</u> נימוקים.
– בחרו מקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבטא את היישום של התנגדות הנאצים לדמוקרטיה ו/או לקומוניזם בגרמניה בשנים 1933–1934.

שאלה 1 · סעיף ב (18 נקודות)

לפניכם שני קטעי מקור (1–2) ובכל אחד מהם מוצג מניע אחר לחקיקת חוקי נירנברג.

מקור 1 – דברים של א"א ברנט, עורך "סוכנות החדשות הגרמנית"*, לעיתונות ב־16 בספטמבר 1935.

בעקבות החוקים החדשים שנתקבלו ברייכסטאג [...] נוצר מצב ברור לחלוטין בין העם הגרמני ובין היהדות, לאחר שנות מאבק. בכך נקבע באופן חד־משמעי, כי אין לעם הגרמני דבר נגד היהודים, כל זמן שרצונם להיות בני העם היהודי, והתנהגותם תהיה בהתאם לכך; אולם העם הגרמני מסרב לראות ביהודים אזרחים גרמנים כמותם ולהעניק להם אותן זכויות וחובות, הקיימות לגבי הגרמנים.

[...]

בעקבות החוקים החדשים יזכה המיעוט היהודי לחיי תרבות עצמיים, לחיים לאומיים משלו. יש באפשרותו להקים בתי ספר, תיאטרונים ואגודות ספורט עצמיים – בקיצור, בכל תחומי החיים הלאומיים ניתן לו לגבש את עתידו. אולם מובן מאליו הוא שמעתה ועד עולם על היהודים להימנע מכל התערבות בשאלות המדיניות של העם הגרמני, ומכל התערבות בעניינים הלאומיים של האומה הגרמנית.

העם הגרמני משוכנע, כי עם חקיקת החוקים האלה נעשָׂה דבר מועיל ומבריא גם ליהדות בגרמניה. בכך שגרמניה נותנת למיעוט היהודי הזדמנות לחיות את חייו הוא, ומבטיחה חסות ממלכתית לחיים עצמאיים אלה, היא מקדמת את גיבושה הלאומי של היהדות, ותורמת את תרומתה ליצירת יחס נסבל יותר בין שתי האומות.

* סוכנות החדשות של המשטר הנאצי שהציגה את מדיניותו לתקשורת בגרמניה ובעולם.

(מעובד על פי: י' ארד, י' גוטמן וא' מרגליות [עורכים], השואה בתיעוד, יד ושם, תשל"ח, עמ' 77–78)

מקור 2 – סיכום דבריו של ד"ר פרייזלר, מנכ"ל משרד המשפטים של גרמניה, שנאמרו בהרצאה באוקטובר 1935.

המזכיר המדיני ד"ר פרייזלר הרצה בשבוע המקצועי־המדעי של האקדמיה להנהלה על הנושא: "הגנת הדם והקרקע" [...]

[הוא] אמר שההגנה, הביטחון והפריחה של הגזע ושל קרקע העם אחוזים ודבוקים זה בזה. ההגנה על הגזע ועל הקרקע – פירושה קודם כול התגוננות מפני השפעה יהודית. העיקרון של שוויון [בין] כל הגרמנים, אמר, קיים ועומד גם היום. אלא שהמושג "גרמני" מחייב לא רק את ההשתייכות המדינית החוקית, אלא הוא עניין של דם. התפיסה החוקית־המדינית של "הרייך השלישי" נתגלמה עכשיו בחוקים האזרחיים של ה"רייך".

אחר כך עבר [פרייזלר] לחוק ההגנה על הדם הגרמני. [...] [הוא] ערך הקבלות בין תקנות חו"ל ובין איסור נישואי תערובת, והביא בסוף את ההצעות שהציע בוועדת העונשין המשרדית ושנדחו על ידיה: ההצעה להעניש בכל חומרת הדין על מעשי בגידה גזעית – קביעת עונשין על בגידה גזעית רגילה, על השחתת הרצון הטבעי לפרייה ורבייה, על בגידה גזעית אידיאלית וכו'.

(מעובד על פי: הירדן, 17 באוקטובר 1935, עמוד 4)

– הציגו את המניע לחקיקת חוקי נירנברג על פי <u>כל אחד</u> מקטעי המקור, והסבירו סיבה <u>אחת</u> להבדל בין המניעים שהוצגו בקטעי המקור.
– הסבירו כיצד אפשר להתבסס על דוגמה <u>אחת</u> מחוקי נירנברג לחיזוק המניע שהציג פרייזלר (מקור 2).