פרק ראשון – מלחמת העולם השנייה והשואה (34 נקודות)
פרק ראשון – מלחמת העולם השנייה והשואה (34 נקודות)
ענו על <u>אחת</u> מן השאלות 1–3 (חובה).
שימו לב: בסעיפים שבהם יש להביא מקור מסֵפר הלימוד, יש לכתוב את שם הספר, את שם ההוצאה לאור ואת מספר העמוד שבו נמצא המקור.
שאלה 1 — מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים בגרמניה וכלפי ארצות הכיבוש
שאלה 1 · סעיף א (18 נקודות)
לפניכם שני מקורות 1–2, המתארים את אירועי "יום החרם" (1 באפריל 1933).
מקור 1 – מיומנו של יוזף גבלס, שר התעמולה בגרמניה הנאצית, שהיה מיוזמי יום החרם.
1 באפריל 1933
החרם נגד תעמולת הזוועה של היהדות העולמית נכנס לתוקפו בכל רחבי ברלין והרייך. אני עורך סיור ברחובות כדי להתמצא. כל העסקים היהודיים סגורים. אנשי ס־א ניצבים בפני הכניסות. הציבור הוכיח סולידריות [הפגין תמיכה] מלאה בכל מקום. המשמעת היא מופתית. מחזה מרשים! הכל מתבצע בשקט מופתי... אחרי הצוהריים צועדים 150,000 פועלים מברלין אל הלוסטגרטן. הם עומדים לצידנו נגד תעמולת הזוועה בחו"ל. אווירת ניצחון שאין לתארה שוררת בכול... העיתונות פועלת במלוא הקצב. החרם הוא ניצחון מוסרי גדול לגרמניה. הוכחנו לעולם כולו שאנו יכולים לסמוך על האומה כולה, וזאת בלי שהדבר יביא להפרעות סדר, ולו גם הקטנות ביותר. הפיהרר שוב קלע אל המטרה. בחצות אנו מחליטים להפסיק את החרם. עתה אנו מצפים לתגובה של העיתונות והתעמולה שבחו"ל.
(י' ארד, י' גוטמן וא' מרגליות [עורכים], השואה בתיעוד – מבחר תעודות, יד ושם, תשל"ח, עמ' 40)
מקור 2 – מתוך הספר "גרמניה הנאצית והיהודים" שיצא בשנת 1997, מאת ההיסטוריון שאול פרידלנדר.
להלכה [בעיקרון] היה החרם עלול לגרום נזק כלכלי חמור לאוכלוסייה היהודית... ואולם למעשה, הפעולה הנאצית נתקלה בקשיים מיידיים.
התברר שהתושבים אדישים למדי לחרם, ויש מהם שאפילו התעקשו לקנות בחנויות "יהודיות". לפי [העיתון הגרמני] 'פוליקשר בֵּאובכטר'... קונים אחדים ב[עיר] הנובר ביקשו להיכנס בכוח לחנות בבעלות יהודית. במינכן, בעקבות ההודעות החוזרות ונשנות על החרם הקרֵב, התנהל מסחר עֵר כל כך בחנויות בבעלות יהודית בימים האחרונים של חודש מרס (הציבור עדיין לא ידע כמה זמן יימשך החרם) עד ש[העיתון] 'פוליקשר בֵּאובכטר' קונן [התלונן] על "תושבים חסרי בינה אלה, הדוחפים בכוח כסף שהרוויחו בזיעת אפם לידיהם של אויבי העם ומוציאי דיבה ערמומיים". ביום החרם בתי עסק יהודיים רבים נשארו סגורים או נסגרו מוקדם. המוני סקרנים חסמו את הרחובות ברבעים המסחריים של מרכז העיר כדי לצפות באירוע בהתרחשותו: הם היו פסיביים [לא פעילים], אבל בשום אופן לא גילו איבה ל"אויבי העם", כפי שציפו מהם מסיתי המפלגה.
(ש' פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים – שנות הרדיפות, 1933–1939, עם עובד, 1997, עמ' 37–38)
– הציגו את ההבדל בין שני המקורות (1–2) בתיאור התגובות של אזרחי גרמניה על יום החרם. הסבירו <u>שתי</u> סיבות להבדל שהצגתם. בתשובתכם התייחסו ל<u>שניים</u> ממאפייני המקור האלה: סוג המקור, יוצר המקור, מועד יצירת/פרסום המקור.
– על פי מה שלמדתם, הסבירו כיצד דימוי היהודי באידאולוגיה הנאצית בא לידי ביטוי בהחלטת המשטר הנאצי ליזום את יום החרם.
שאלה 1 · סעיף ב (16 נקודות)
הסבירו כיצד פעל המשטר הנאצי לקידום רעיון "הסֵדר החדש" באירופה בשנתיים הראשונות של המלחמה. בססו את תשובתכם על מקור מספר הלימוד ועל <u>שתי</u> דוגמאות נוספות.
שאלות ותגובות על השאלה
🎓 לא הבנתם משהו? קבלו הסבר נוסף ממרצה
שאלו כאן — ותקבלו מענה מוסמך.