פרק א – סיפורת (40 נקודות)
פרק א – סיפורת (40 נקודות)
ענו על <u>שאלה 1</u>.
שאלה 1
שוקולד / ראובן מירן
לפניכם שני קטעים מן הסיפור שוקולד.
קראו אותם, וענו על <u>שני</u> הסעיפים א–ב שאחריהם (מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו).
קטע I: הוא עמד מול בית החרושת שמעבר לנהר והביט בארובה השחורה ובעשן הלבן והסמיך שהיתמר ממנה לתוך שמיים אפורים שהשירו פתיתי שלג דקים, כמעט שקופים. הפתיתים הלבנים נערמו על כתפיו של הילד... כמו בכל יום בדרך חזרה הביתה הוא התעכב בדיוק כאן, ברחוב שהיה תמיד ריק באותה שעה, ונשם עמוק את ריח השוקולד שנשאה הרוח מבית החרושת... השוקולד המשובח הזה היה יקר כמעט כמו זהב... היה זה ניחוח עדין, מיוחד במינו, והוא נישא חינם אין כסף מעל הקרח שכיסה את הנהר, בתוך האוויר היבש, בין הבתים הדלים שקירותיהם התקלפו מטיח והתפוררו...
הילד ידע את השעה, ולפיה כיוון את קצב הליכתו מבית הספר הביתה.
קטע II: ברבות הימים גדל הילד, נשא אישה והוליד ילדים שגדלו, נשאו נשים והולידו ילדים. אחד הנכדים האלה הייתי אני, והילד ההוא היה סבי. כל ערב לפני השינה הוא היה מתיישב לרגע על קצה מיטתי, מניח קוביית שוקולד ריחנית על הכרית הצחורה והקרה, מחייך מתחת לשפמו הלבן, ואומר לי בשקט: "לילה טוב".
(על פי ראובן מירן, "שוקולד", מתוך זיכרונות מעונה מתה, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 1996)
שאלה 1 · סעיף א (1) (10 נקודות)
בשני הקטעים I–II מתוארים שני זיכרונות שהתרחשו בפער של עשרות שנים. הגיבור הוא סבו של המספר.
זיכרון אחד הוא מן העבר הרחוק, כשהסב היה ילד עני שחי ברוסיה, והזיכרון השני מתרחש בישראל, כשהמספר היה עדיין ילד, והגיבור הוא כבר אדם זקן.
על פי קטע I, תארו את המנהג הקבוע היום־יומי של הגיבור ב<u>ילדותו</u>, והסבירו מדוע נהג כך.
שאלה 1 · סעיף א (2) (10 נקודות)
על פי קטע II, תארו את המנהג הקבוע היום־יומי של הגיבור <u>בהיותו סב לנכדים</u>, והסבירו מדוע נהג כך.
שאלה 1 · סעיף ב (20 נקודות)
בסיפור בולט הצבע הלבן.
השלימו את המשפטים שלפניכם על פי שני הקטעים ועל פי הסיפור כולו.
שאלות ותגובות על השאלה
🎓 לא הבנתם משהו? קבלו הסבר נוסף ממרצה
שאלו כאן — ותקבלו מענה מוסמך.