שאלה 2 (40 נקודות)

ענו על <u>סעיף א</u> – חובה.

קראו פסוקים א'–ז' וגם בראשית, פרק ב', פסוקים ט"ז–י"ז.
לדברי הפילוסוף היווני אפלטון, כל למידה מתחילה <u>בערעור הידע הקיים</u>, הערעור מוביל את האדם ל<u>סקרנות</u>, והסקרנות מובילה ל<u>תובנות חדשות</u>.
הסבירו כיצד דברי הנחש לאישה גורמים לה לערעור הידע שלה, לסקרנות ולתובנות חדשות. (15 נקודות)

קראו פסוקים א'–ז' וגם בראשית, פרק ב', פסוקים ט"ז–י"ז.
הביאו <u>שתי</u> ראיות מפסוקים ח'–י"ג המוכיחות שהאדם ואשתו לא קיבלו עליהם אחריות למעשיהם, וראיה <u>אחת</u> מפסוקים כ"ב–כ"ד המוכיחה שאלוהים נקט פעולה כדי להתמודד עם אי קבלת האחריות של האדם ואשתו.
הסבירו את דבריכם. (10 נקודות)

ענו על אחד מן הסעיפים ב–ג.

קראו פסוקים ו'–י' וגם את דברי הפרשנים שלפניכם.
<u>אבן עזרא</u>: "עץ הדעת והוא יוליד תאוות המשגל (ההזדווגות), על כן כיסה האדם ואשתו ערוותם".
<u>רמב"ן</u>: "ופרי האילן הזה היה מוליד הרצון והחפץ שיבחרו אוכליו בדבר או בהפכו לטוב או לרע. ולכן נקרא 'עץ הדעת
טוב ורע', כי 'הדעת' יאמר בלשוננו על הרצון".
הסבירו לפי כל אחד מן הפרשנים, מהו הידע המושג בעקבות האכילה מן העץ. (9 נקודות)

קראו פסוקים ו'–י' וגם את דברי הפרשנים שלפניכם.
<u>אבן עזרא</u>: "עץ הדעת והוא יוליד תאוות המשגל (ההזדווגות), על כן כיסה האדם ואשתו ערוותם".
<u>רמב"ן</u>: "ופרי האילן הזה היה מוליד הרצון והחפץ שיבחרו אוכליו בדבר או בהפכו לטוב או לרע. ולכן נקרא 'עץ הדעת
טוב ורע', כי 'הדעת' יאמר בלשוננו על הרצון".
הסבירו כיצד אפשר לבסס <u>כל אחת</u> מן הפרשנויות על הנאמר בחלקו השני של פסוק ז' – "וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ
לָהֶם חֲגֹרֹת". (6 נקודות)

(15 נקודות)

קראו פרק ג' פסוקים ו'–כ', בראשית, פרק ב', פסוקים כ"א–כ"ה וגם את דבריו של י' גרוסמן בקטע שלפניכם.
"הסיפור אומנם מציג את קניית הדעת בצורה של מרד באל, אך דומה הדבר לילדים מתבגרים שמורדים בסמכות
המצווה עליהם. זו מרידה שבאמצעותה הם קונים אוטונומיה (עצמאות) ויכולת הכרעה עצמאית. [...] בניית האוטונומיה
האישית מבדילה בין המתבגר לבין הוריו, והיא המעניקה לו הגדרה עצמית. [...]
המעבר מתמימות הילדות אל הבגרות נבחנת בסיפור [בשלוש] פרספקטיבות שונות שלו: בין אדם למקום [לאל]; בין
אדם לזולתו (משתקף במיוחד בבן או בבת זוגו) ובין אדם לעצמו".
(י' גרוסמן, בראשית – סיפורן של התחלות, הוצאת מכללת הרצוג – תבונות, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2017, עמ' 98, 103).
לפי <u>שלוש</u> הפרספקטיבות (נקודות המבט) שהציג י' גרוסמן, הסבירו כיצד אפשר לראות בסיפור האכילה מ"עץ הדעת טוב ורע" מעבר של אדם וחוה מתקופת הילדות התמימה אל תקופת הבגרות. בססו את תשובתכם על הכתוב בשני הפרקים ועל דבריו של גרוסמן. (15 נקודות)