שאלה 4 — צמיחת התנועות הלאומיות באירופה וראשית התנועה הציונית

פרק שני – לאומיות וציונות (33 נקודות).

שימו לב: בסעיפים שבהם יש להביא מקור מסֵפר הלימוד, יש לכתוב את שם הספר, את שם ההוצאה לאור ואת מספר העמוד שבו נמצא המקור.

לסעיף ב: לפניכם מקור ובו דברים שנשא הרצל לפני הוועדה לענייני הגירת זרים* שהקימה ממשלת בריטניה ב־1902.

כשהייתי לפני שבע שנים בפריז, עשה עליי מצב היהודים רוֹשם חזק... ופרסמתי חוברת בשם "מדינת היהודים".

[...]

אל נא תחשבו לי זאת ליהירות, אך כבר אז חזיתי מראש, ששאלת היהודים תתעורר גם בארץ הזאת. בחוברת "מדינת היהודים" שפרסמתי בשנת 1896 כתבתי כך:

"שאלת היהודים קיימת בכל מקום שבו חיים היהודים במספר ניכָּר, ובמקום שעדיין איננה, היא נגררת ומוכנסת כאשר היהודים מהגרים לשם. בדרך הטבע היהודים מהגרים למקומות שבהם לא רודפים אותם, אבל שם מתעוררות הרדיפות דווקא בגלל נוכחותם. ...[והן יימשכו] כל זמן שלא תיפתר שאלת היהודים באוֹפן מדיני. היהודים האומללים נושאים איתם עתה את האנטישמיות גם לבריטניה, אחרי שכבר הביאוה לאמריקה".

[...]

פתרון שאלת היהודים תלוי בהכרה בהיותם עם ובמציאת מולדת בעבורם שתהיה מובטחת לפי משפט הכלל. יהודים יהגרו אליה מאותם חלקי עולם שבהם הם נרדפים, ויבואו לשם כאזרחים, דווקא בהיותם יהודים, ולא כזרים. תוצאת הדבר תהיה שזרם המהגרים ינטה מן הארץ הזאת [בריטניה] ומאמריקה, שבהן הם הופכים למעמסה.

[...]

יהודי מזרח אירופה אינם יכולים להישאר במקומות שבהם הם נמצאים עכשיו; לאן יצאו? אם אין רוצים בהם כאן [בבריטניה], הרי מן ההכרח הוא למצוא מקום שאליו יוכלו להגר, שאלמלא כך תתעורר הבעיה שבה אתם דנים. ...אני מציע לוועדה... שתביא בחשבון את הפתרון הזה ותצרף לו את המשקל רב הערך של חוות דעתה.

(מעובד על פי ת' הרצל, בפני עם ועולם, ב, הספרייה הציונית, 1961, עמ' 164–165, 170)

* ועדה ממלכתית שדנה בהצעה להגביל את ההגירה לבריטניה ובעיקר את הגירת היהודים ממזרח אירופה.