בכמה ארכיונים ניסו לצמצם פערים בין מתעדים באמצעות ״תבנית־על״: טופס קבוע שמכתיב קטגוריות, מתוך הנחה שאחידות תפיק תיאור אמין יותר. אולם בבדיקה התברר שככל שהטופס היה מפורט ומחייב, כך עלה שיעור השדות הממולאים ב״סביר״ או ״לא ידוע״; לעומת זאת, כאשר הותרו הערות חופשיות לצד שדות מינימליים, גדלה שונות בניסוח אך פחת מספר המקומות הריקים, ונוספו פרטים שניתנים לאימות מאוחר. החוקרים כינו זאת ״שונות פונקציונלית״—שונות שמחליפה חסרים בתוכן בר־בדיקה.

מהי הטענה המרכזית של הפסקה?