פרק ראשון — סיפור קצר

אם בחרתם בפרק זה, ענו על שתיים מן השאלות 1–4 (לכל שאלה — 16⅔ נקודות).
שימו לב: בשאלות 1–2 אפשר לענות גם על פי הסיפור "צלליות" מאת אמיר גוטפרוינד.

סיפור שלא נלמד

שאלה 4 (16⅔ נקודות)

לפניכם הסיפור "אבל אחרת" מאת הסופרת גיא פינקלשטיין. קִראו את הסיפור, וענו על השאלה שאחריו.

אבל אחרת / גיא פינקלשטיין*

יומיים אחרי שנפרדנו, הדפסתי מודעת אבל עם השם שלי ותליתי אותה בשכונה שלך. היא נראתה אותנטית. אחת הדבקתי לעץ, אחת תליתי על השער של הפעוטון ואחת על פח הזבל הירוק. ברוך דיין האמת. בתדהמה וביגון קודר אנו מודיעים על לכתה בטרם עת של... משם הלכתי אל בית קפה בפלורנטין, הזמנתי הפוך ולא נגעתי בו עד שסגרו את המקום. בחצות האריתראי סימן בידו על הקפה הקר, סימנתי לו לזרוק אותו, אחרי עשר דקות האריתראי סימן לי ללכת הביתה, לא הייתה לי ברירה והגוף שלי זז, וכשהגעתי התחלתי לזרוק דברים לפח, כל מיני דברים ישנים, חשבונות חשמל משולמים מדירות קודמות, מדבקות של מעדן חלב "דני", כפתורים רזרביים שהגיעו עם בגדים חדשים, דברים שלא צריך, דברים שכן צריך, כדי שיהיה ריק, כדי שלא יכביד, תמיד יש לי תחושה כזו שאם יהיו לי פחות חפצים גם הנפש שלי תהיה קלה יותר, אבל זה לא נכון, אני תמיד מנסה את זה, תמיד מאמינה בזה, אבל זה לא עובד אף פעם, אני נשארת עם אותו משקל על הנפש אבל עם פחות רכוש, וגם הפעם היה ככה. כשהתחילו צלצולי הטלפון ההיסטריים אכלתי "שוגי" עם הידיים ישר מהשקית מעל הכיור במטבח, ורציתי לחיות, באמת שרציתי, אבל אחרת.

* גיא פינקלשטיין – סופרת ישראלית, מייסדת ועורכת של כתב העת הספרותי "צ'יקיטיטוֹ". מספריה: העצלן שלא רצה להיות מלך, הוצאת קרן 2017; ספר העיר, הוצאת בלה לונה 2019; הסיפור אבל אחרת זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצרצר ב"תמול שלשום".