פרק ראשון — מלחמת העולם השנייה והשואה (25 נקודות)

שאלה 3 · סעיף א (13 נקודות)

לקשר בין פלישת גרמניה לברית המועצות ובין תחילת הרצח ההמוני של היהודים יש הסברים שונים.
הצג <u>אחד</u> מן ההסברים האלה, והבא מקור מספר הלימוד לביסוס הסבר זה.

שאלה 3 · סעיף ב (12 נקודות)

היסטוריונים טוענים שקורות יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הם חלק משואת העם היהודי.
נמק את טענתם באמצעות <u>שתי</u> עובדות מן המקור שלפניך.

מעדותו של ד"ר מרדכי חן, ששירת כרופא בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה

כמה ימים אחרי זה, נסעתי לטריפולי לעשות קניות בשביל היחידה, ובערב הנהג שלי תעה [התבלבל] בדרך, ולפנות ערב אנחנו נכנסנו למושבה קטנה, שקוראים לה "ג'אדו" ושם נפגשתי עם קצין צעיר, אנגלי, סגן־משנה, מאוד מודאג. לא ידע מה לעשות ומאוד שמח שרופא הגיע למקום, ואמר שהוא ישמח מאוד אם אשאר אצלו, ואולי הוא יוכל לנצל אותי כיוון שהיו לו כמה בעיות דחופות. דיברנו על זה, ונתברר שבג'אדו היה מחנה ריכוז שהקימו האיטלקים, במיוחד ליהודים מבּנגָזי, ובנוסף לזה ליהודים מליביה ומטְריפוֹליטָניה [אזורים בלוב], שבזמן שהגרמנים היו בבנגזי הביאו אותם למחנה ריכוז זה. הוא אמר שהמצב נורא שם, שהוא מטפל כמיטב יכולתו, והוא נכנס רק באותו יום, ולא ידע מה לעשות וכיצד לטפל בהם.

אנחנו עשינו סיור ביחד, מצאנו צפיפות איומה בבניינים במקום, סירחון נורא, מקום כמעט בלי אמצעים היגייניים בכלל, אנשים השוכבים דחוסים ממש אחד ליד השני, והיה שם כעין בית חולים שהיו בו קבוצות של חולים ששכבו על הרצפה, ללא כיסוי מתאים, והיו כאלה בלי כיסוי בכלל, ששכבו על האבנים, עם חום גבוה של טִיפוּס הבהרות [מחלה זיהומית]. התמותה שם הייתה גבוהה. בזמן שאני הייתי שם, מתו ארבעה-שישה אנשים.

במחנה שרר מצב של חוסר תזונה מוחלט, חוסר מים, הם קיבלו מים רק שעתיים ביום בשביל כל התצרוכת שלהם, והיה ממש מצב של רעב, צימאון ומחלה, של טיפוס הבהרות וטיפוס המעיים.

[...] זה היה בסוף ינואר או בהתחלת פברואר 1943.

(א' מורגנשטרן [עורך], מקורות ומחקרים על השואה, מעלות, תשמ"ג, עמ' 189-190)