B יורשת מ-A ודורסת f ו-g. A.g קוראת ל-f() על this (קריאה וירטואלית — מתפזרת לגרסה של B בזמן ריצה, לפי הטיפוס האמיתי, לא המוצהר). B.superG עוקפת את הדריסה במפורש עם super.g() וקוראת דווקא לגרסת A של g — אבל בתוכה, ה-f() הפנימית עדיין וירטואלית ומתפזרת ל-B.f.

class A{
    public virtual void F() {
        Console.WriteLine("A.F");
    }
    public virtual void G() {
        F();
    }
}
public class B : A{
    public override void F(){
        Console.WriteLine("B.F");
    }
    public override void G() {
        Console.WriteLine("B.G");
    }
    public void SuperG() {
        base.G();
    }
}