היסטוריה לבגרות›פרק שני — לאומיות וציונות›התנועות הלאומיות — דרכי פעולה
שאלה מתוך המבחן הרשמי — היסטוריה (22261) · מבחן 2025 · חורף מועד א · שאלה 12

פרק שני – לאומיות וציונות (33 נקודות)

אם בחרתם בפרק זה, ענו על אחת מן השאלות 4–6.
שימו לב: יש לבחור בשניים מן הפרקים השני, השלישי והרביעי, ולענות על שאלה אחת בכל פרק שבחרתם.

שאלה 4 — המטרות של התנועות הלאומיות ופעולות למימושן

סעיף א

שאלה 4 · סעיף א (16 נקודות)

– הציגו את המטרות של התנועות הלאומיות שפעלו באירופה במאה ה־19.
– הסבירו כיצד פעלו תנועות לאומיות למימוש מטרותיהן. בססו את תשובתכם על פעולה <u>אחת</u> שנקטו, ועל מקור מספר הלימוד המדגים פעולה נוספת.

סעיף ב

שאלה 4 · סעיף ב (17 נקודות)

בנספח לשאלה זו מוצגת מודעת "דרושים" לגיוס עובדי בניין, שהתפרסמה ביפו בשנת 1909.

נספח לשאלה 4 – מודעה

מודעה מודפסת בתוך מסגרת, עיבוד מודפס של מודעה משנת 1909. בראשה «בעז"ה». בכותרת גדולה: «ביום א' כ"ט תמוז נגשים אנחנו לבנין הגמנסיה ובתים באחזת בית ביפו. על כן הננו פונים בזה אל כל הבנאים והמסתתים ושאר פועלים עברים הדורשים עבודה לבא אלנו במשך השבוע הבא לרשום את שמותיהם על פי התנאים האלו:». אחריה שלושה תנאים: א) העבודה כל יום עשר שעות לא פחות ולא יותר; ב) ביום הששי – המילים «חצי יום» מחוקות בקו ובמקומן «9 שעות»; ג) אם נצטרך לשביתת ימים אחדים מצד חוסר חומר לבנין נודיע את – המילים «הפועלים יום» מחוקות – הבנאים שני ימים מקודם, ובאות קטנה יותר: אם זמן אי עבודה ימתין יותר משני ימים רצופים, הבנאים (ולא הפועלים הפשוטים) מקבלים שכירות אחרי שני הימים הראשונים אם יוכיחו שלא יכלו למצוא עבודה אחרת; המשפט «ואין להם לדרוש שכירות על אותו זמן.» מחוק כולו. כותרת «המקחים:» ורשימת שכר: שכירות יום הבנאי 18–22 גרוש כפי ערכו; הבונה בצרורות 12–14; המסתת 12–16; נושא אבנים 8–10; פועלי מים עפר וצרורות 8; להילדים נושאי טיט 4–5. בתחתית בכתב גדול: «הקבלן יוסף אליהו שלוש – יפו.»

בעז"ה

ביום א' כ"ט תמוז נגשים אנחנו לבנין הגמנסיה ובתים באחזת בית ביפו. על כן הננו פונים בזה אל כל הבנאים והמסתתים ושאר פועלים עברים הדורשים עבודה לבא אלנו במשך השבוע הבא לרשום את שמותיהם על פי התנאים האלו:

א) העבודה כל יום עשר שעות לא פחות ולא יותר

ב) ביום הששי חצי יום* 9 שעות.

ג) אם נצטרך לשביתת ימים אחדים מצד חוסר חומר לבנין נודיע את הפועלים יום הבנאים שני ימים מקודם אם זמן אי עבודה ימתין יותר משני ימים רצופים, אז בעד הזמן אחרי שני הימים הראשונים מקבלים הבנאים (ולא הפועלים הפשוטים) שכירותם, אם יוכיחו שלא יכלו למצא עבודה אחרת על הזמן הזה. ואין להם לדרוש שכירות על אותו זמן.

המקחים:

שכירות יום הבנאי — — — — — 18-22 גרוש כפי ערכו

הבונה בצרורות — — 12-14 . . . .

המסתת — — — 12-16 . . . .

נושא אבנים — — 8-10 . . . .

פועלי מים עפר וצרורות 8

להילדים נושאי טיט — 4-5 . . . .

הקבלן יוסף אליהו שלוש – יפו.

* המחיקות נעשו על המודעה המקורית.

צילום קטן של המודעה המקורית על נייר מצהיב ומוכתם: אותו טקסט מודפס, עם מחיקות בדיו ותוספות בכתב יד קטן בין השורות של תנאים ב ו־ג, ורשימת «המקחים:» עם הסכומים. בתחתית: «הקבלן יוסף אליהו שלוש — יפו.» הכתב בצילום קטן ורובו אינו קריא בגודל המודפס.

המודעה המקורית

(הארכיון הציוני המרכזי, L2/71)

– הסבירו כיצד <u>שתיים</u> מן המטרות של הפעילות הציונית בארץ־ישראל בשנים 1882–1914 באות לידי ביטוי במודעה.
– הציגו מטרה נוספת של הפעילות הציונית בארץ־ישראל בשנים האלה, והסבירו באמצעות <u>שתי</u> פעולות כיצד קידמו הציונים את מימוש המטרה שהצגתם.

שאלות ותגובות על השאלה

🎓 לא הבנתם משהו? קבלו הסבר נוסף ממרצה

שאלו כאן — ותקבלו מענה מוסמך.

🎓 מרצה עונה כאן — תקבלו מענה מקצועי