שאלה 1 (40 נקודות)

ענה על <u>סעיף א</u> (חובה).

יש הטוענים שסיפור הבריאה שבפרק א' מסתיים בפרק א', פסוק ל"א, ויש הטוענים שהוא מסתיים בפרק ב', פסוק ג'.
הבא מפרק ב', פסוקים א'–ג' הוכחה <u>אחת</u> שיכולה לבסס את הטענה שהסיפור מסתיים בפרק א', פסוק ל"א, והסבר אותה. (10 נקודות)

יש הטוענים שסיפור הבריאה שבפרק א' מסתיים בפרק א', פסוק ל"א, ויש הטוענים שהוא מסתיים בפרק ב', פסוק ג'.
על פי הטענה שהסיפור מסתיים בפרק ב', פסוק ג', שיאו של מעשה הבריאה הוא היום השביעי.
הבא מפרק ב' פסוקים א'–ג' <u>שתי</u> הוכחות המבססות את הטענה ששיאו של מעשה הבריאה הוא היום השביעי, והסבר <u>כל אחת</u> מן ההוכחות. (15 נקודות)

ענה על <u>אחד</u> מן הסעיפים ב–ג.

קרא גם שמות, פרק כ', פסוקים ח'–י"א ודברים, פרק ה', פסוקים י"ב–ט"ו.
מהו הנימוק למצוות השבת לפי שמות, ומהו הנימוק לפי דברים? הסבר את תשובתך ובסס אותה על הכתובים. (8 נקודות)

קרא גם שמות, פרק כ', פסוקים ח'–י"א ודברים, פרק ה', פסוקים י"ב–ט"ו.
למי נועדה השבת על פי בראשית, פרק ב'? למי נועדה השבת על פי שמות, פרק כ' ודברים, פרק ה'?
הצע הסבר להבדל בין הכתובים האלה. (7 נקודות)

קרא את דברי דן פרת שלפניך.
"השבת, מעין המצאת 'זמן אנושי', היא תרומה ייחודית של היהדות לתרבות העולם. בתרבויות אחרות נעשתה
חלוקת הזמן על פי תנועת גרמי השמיים, שייצגו את זמן האלים, הלא הוא זמן הטבע וזמנן של עונות השנה.
השבוע והשבת המסיימת אותו מופיעים על במת ההיסטוריה כהגדרה חדשה של הזמן – שבוע שאיננו רבע
חודש, רבע סיבוב של הירח, אלא ששת ימי מעשה ויום מנוחה אחד.
השבת, לפיכך, היא ביטוי להשקפה שוויונית קיצונית מבחינה חברתית, הרואה ב'זמן האדם', את המפתח
לחלוקת העיתים (הזמנים). [...] אף שהשבת, המייצגת תפישת זמן מהפכנית, חוזרת מדי שבעה ימים, ואילו
שאר החגים, המייצגים תפישת זמן שמרנית, מצוינים רק אחת לשנה, קדוֹשה השבת וחשובה מהם."
(פרת, ד', "זמן ויהדות: בימים ההם בזמן הזה". מסע אחר, masa.co.il/article)
על פי דברי פרת, מה תרמה השבת לתרבות העולם? ציין <u>שתי</u> תרומות והסבר אותן. (8 נקודות)

קרא את דברי דן פרת שלפניך.
"השבת, מעין המצאת 'זמן אנושי', היא תרומה ייחודית של היהדות לתרבות העולם. בתרבויות אחרות נעשתה
חלוקת הזמן על פי תנועת גרמי השמיים, שייצגו את זמן האלים, הלא הוא זמן הטבע וזמנן של עונות השנה.
השבוע והשבת המסיימת אותו מופיעים על במת ההיסטוריה כהגדרה חדשה של הזמן – שבוע שאיננו רבע
חודש, רבע סיבוב של הירח, אלא ששת ימי מעשה ויום מנוחה אחד.
השבת, לפיכך, היא ביטוי להשקפה שוויונית קיצונית מבחינה חברתית, הרואה ב'זמן האדם', את המפתח
לחלוקת העיתים (הזמנים). [...] אף שהשבת, המייצגת תפישת זמן מהפכנית, חוזרת מדי שבעה ימים, ואילו
שאר החגים, המייצגים תפישת זמן שמרנית, מצוינים רק אחת לשנה, קדוֹשה השבת וחשובה מהם."
(פרת, ד', "זמן ויהדות: בימים ההם בזמן הזה". מסע אחר, masa.co.il/article)
על פי דברי פרת, למי נועדה השבת? האם דבריו עולים בקנה אחד עם הנאמר בבראשית, פרק ב', פסוקים א'–ג'? נמק את דבריך. (7 נקודות)